08/07/2026
חוק המשיכה של הפילוג
— Cyril Kleczewski
(הטקסט הזה נכתב בהשראת שיחה שקיימתי אתמול עם אחד החברים שלי)
כמה מנהיגים פוליטיים מצהירים שהם רוצים באחדות העם?
כמעט כולם.
ובכל זאת, כמה מהם מקדישים חלק ניכר מזמנם להעמדת אזרחים אלה מול אלה?
גם כן הרוב המכריע.
לאחר שהתבוננתי שוב ושוב בפרדוקס הזה, הגעתי למסקנה שאם אנו באמת רוצים שהאחדות בתוך הגיוון תגבר, עלינו להתחיל בכך שהפילוג ישתלם הרבה פחות, ואילו הדיבור על אחדות ישתלם הרבה יותר.
כולנו מכירים את הפתגם הישן: הפרד ומשול. או, עבור מי שנמצא באופוזיציה: הפרד כדי לנסות לשוב למשול. אבל אני משוכנע שקיים מניע נוסף, פחות מוכר ואולי אף חזק יותר: לפלג כדי שידברו עליך.
בעידן של ערוצי חדשות מסביב לשעון ושל הרשתות החברתיות, הנוכחות בתקשורת הפכה למשאב פוליטי חיוני יותר ויותר. וכדי למשוך תשומת לב, מה יעיל יותר מהצהרה מקטבת אחת, מפרובוקציה מחושבת או ממשפט קצר שמצית את מדורי התגובות?
אם מהללים או שונאים אותך, בדרך כלל זה חשוב הרבה פחות מהעובדה שפשוט מדברים עליך. כפי שאומר פתגם אחר: “אין דבר כזה פרסום רע.”
לכן יש מי שמפלגים. שוב. ושוב. ושוב. וכל זאת תוך שהם טוענים בכנות (או שלא) שהם שואפים לאחדות. כל אחד רשאי לשפוט בעצמו האם מדובר בצביעות, באופורטוניזם או אולי אפילו בהרגל אוטומטי שהפך לבלתי מודע.
אבל דבר אחד בטוח: המנגנון הזה לא היה פועל בלעדינו. אמצעי התקשורת, שנמצאים במרדף מתמיד אחר רייטינג, מעניקים בראש ובראשונה מקום למה שמעורר תגובות שליליות. הרשתות החברתיות מקדמות את מה שיוצר את המעורבות הרבה ביותר, גם כשהיא שלילית.
ואת המעורבות הזאת אנחנו מייצרים. כל שנייה שאנחנו קוראים, צופים או מקשיבים. כל לחיצה, תגובה, שיתוף, הבעת רגש. ובעיקר – כל זעם. מבלי שנרצה בכך, אנחנו מזינים את המכונה שמתגמלת את הפילוג. אם אנחנו רוצים לשנות את התנהגותם של אלה שחיים מתשומת הלב שלנו, כדאי שנתחיל לשנות את הדרך שבה אנחנו מחלקים אותה. נפסיק לתגמל את יזמי הפילוג. נשתדל ככל האפשר שלא להגיב לתכנים שכל הדלק שלהם הוא הקיטוב. ובמקום זאת, ניתן חשיפה לאלה שמבקשים לבנות גשרים במקום חומות, לאלה שמקדמים אחדות בתוך הגיוון ולא אחידות.
זהו בדיוק הרעיון שמאחורי רבות מהפוסטים שאני משתף כאן בפייסבוק. אם אתם סבורים שהגישה שלי חיובית ונחוצה לטובת עמנו ואומתנו על אדמתה, עזרו לה לצמוח, להתפתח ולהרחיב את השפעתה. תעקבו אחרי, הקדישו זמן לקרוא את הפוסטים שלי, תנו להם לייק או כל תגובה אחרת, הגיבו ושתפו אותם בליווי תובנותיכם. ואם אתם חושבים שאני טועה או מבזבז את זמני, או שאינכם מסכימים איתי, כתבו גם זאת בתגובות. גם זה יסייע לי.
כי לאן שתשומת הלב שלנו הולכת, לשם הולכת גם הדמוקרטיה שלנו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות. לכולנו יש כוח גדול בהרבה, וזמין הרבה יותר, מאשר הזכות להצביע בבחירות. ולכולנו יש גורל משותף שעלינו לשמור עליו. הבחירה בידינו: למען טובת הכלל, האם נמשיך להזין את מה שמפלג אותנו או שנטפח את מה שמחבר ומאחד אותנו?
ועכשיו אליכם:
🎤 מה הבחירה שלכם?
— סיריל ברוך קלצ׳בסקי
יזם ומייסד שותף של תנועת מספיק!Maspik,
שמטרתה היא תיקון מדינת ישראל באמצעות אחדות בתוך הגיוון וריבונות עברית ודמוקרטית של עם ישראל.
