SDG Israel

Home
Israel
Herzliya
SDG Israel

Directions Website

SDG Israel
שם לו למטרה להנגיש בעברית את הידע החדשני ביותר

27/10/2026

בחירות 2026

26/10/2026

שנייה לפני בחירות העתיד מעולם לא נראה צבעוני יותר 🌍

שמחנו לארח שבוע שעבר מעל 50 סטארטאפים בסדנה למדידת אימפקט בראי ה בשיתוף EY ו ISERD , במסגרת PLANETech Week 2026

יזמיות ויזמים ממגוון תחומים הגיעו לעבוד יחד ולברר איזה שינוי הם יוצרים בעולם? אך בעיקר איך מודדים אותו? איך מחברים בין השפעה חיובית על החברה והסביבה לבין צמיחה עסקית והשקעות? ואילו הזדמנויות מימון קיימות, לרבות במסגרת Horizon Europ.

תודה לפאנל המצוין שלנו, שהגיע לדבר איתנו תכל׳ס על השקעות אימפקט:

🔹 ג'סיקה סטרוויס מ־ ISERD - Israel-Europe R&D Directorate, Innovation Authority רשות החדשנות

🔹הרולד וינר, שותף מנהל ב־ Terra Venture Partners

🔹 יואל חשין , מייסד ויו״ר 2B.VC

ול 🔹 Ira Friedman , מומחית להשקעות אימפקט ויוצרת הפודקאסט ״השקעות אימפקט הלכה למעשה״, על הנחיית הפאנל.

תודה מיוחדת לגל הראל , מוביל תחום ESG וקיימות ב־ EY ישראל, ולצוות EY Israel שהרימו את הכפפה, על האירוח והליווי המקצועי; ל Yehuda Kahane, מייסד SDG Israel ו Yael Ifergan Gini, מנכ״לית SDG ישראל, על הובלת המפגש והחיבור בין יזמות, מדידה והשפעה ו- Roi Frey על ניהול האירוע.

ומעל הכול, תודה ליזמיות וליזמים שמפתחים פתרונות לאתגרים שלנו ושל דור העתיד ומוכנים גם למדוד את השינוי שהם מבקשים לחולל.

יש תקווה. וברגע זה ממש יש כאן גם אנשים שעובדים עליה 💚

- Climate Change Technologies

14/10/2026

כמעט בכל פעם שמישהו חוזר מטיול בארץ, לצד התמונות והנופים היפים, עולה גם אותה תלונה: כמה זבל יש בכל מקום.

בחופים, בנחלים, בשמורות הטבע ואפילו בצידי הדרכים. אנחנו רואים את הפסולת, מתעצבנים, שואלים למה אף אחד לא עושה עם זה משהו וממשיכים הלאה.

ותכלס, לכולנו יש חלק בזה.
למדינה, לרשויות המקומיות ולחברות המסחריות יש אחריות גדולה למצב הסביבה שלנו.
אבל גם לנו, כאזרחים, יש יכולת להשפיע על המציאות שבה אנחנו חיים.

השינוי הזה לא חייב להתחיל בהחלטה גדולה. הוא יכול להתחיל בבחירות שאנחנו עושים ביום יום:
לצמצם שימוש בכלים חד פעמיים,
לקנות פחות ולתקן יותר,
להפריד פסולת למיחזור,
לבחור בתחבורה ציבורית כשאפשר,
לתמוך בעסקים שפועלים באחריות סביבתית.
ויש גם הזדמנויות שבהן אפשר לצאת מהבית ולעשות משהו יחד.

ביום שישי הקרוב, 16 באוקטובר, יתקיים ניקיון החופים והנחלים הגדול של עמותת צלול, בכ 50 מוקדים ברחבי הארץ.
מתנדבות ומתנדבים יגיעו לאסוף פסולת, להשתתף בצלילות ניקיון ובפעילויות נוספות, מנהריה ועד אילת.

השנה מתקיים האירוע תחת הקריאה לחופים נקיים מפלסטיק חד פעמי, ולצד פעילות הניקיון קוראת העמותה לממשלה ולרשויות המקומיות לקדם חקיקה ואכיפה בנושא.
האחריות על הסביבה היא משותפת, וכך גם היכולת לשנות את המצב.
לא כל אחד יכול לעשות הכול, אבל כל אחד יכול לבחור איפה הוא מתחיל.

רוצים להצטרף לניקיון הגדול? 🌊
יום שישי, 16.10 | 09:00-12:00
ההשתתפות ללא עלות, מתאימה ליחידים, משפחות וקבוצות ומחייבת הרשמה מראש.

צלול | Zalul Environmental Association European Union in Israel Greenpeace Israel - גרינפיס ישראל הרשת הירוקה - Green Network רשות הטבע והגנים עיריית חיפה עיריית אילת MANAO Neurim - מנאו נעורים עיריית הרצליה המועצה לישראל יפה

לפרטים ולבחירת מוקד ניקיון בתגובה הראשונה >>

11/10/2026

מאז 7 באוקטובר, יותר ויותר ישראלים זקוקים לסיוע נפשי. אלא שהמשבר במערכת לא התחיל במלחמה.
המחסור באנשי מקצוע, זמני ההמתנה הארוכים והפערים בנגישות לטיפול היו כאן הרבה קודם.
יום בריאות הנפש הבינלאומי, שצוין אתמול, הוא הזדמנות לבחון את מצבה של מערכת בריאות הנפש בישראל.

לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, 68% מהפסיכולוגים שהשתתפו בסקר מעריכים כי ההמתנה לטיפול פסיכולוגי במערכת הציבורית נמשכת לפחות חצי שנה, ויותר מחמישית מעריכים שהיא מגיעה לשנה.
במקביל, מספר המטופלים במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים גדל מכ-335 אלף לפני המלחמה לכ-435 אלף רק בשנת 2025.

📌 אז מה לא עובד במערכת בריאות הנפש בישראל?
* מחסור באנשי מקצוע: מספר הפסיכולוגים והפסיכיאטרים במערכת הציבורית אינו מספק מענה לביקוש הגובר.
* זמני המתנה ארוכים: מטופלים נאלצים להמתין חודשים לתחילת טיפול, גם כשהצורך דחוף.
* פערים בנגישות: זמינות הטיפול מושפעת ממקום המגורים ומהיכולת לממן טיפול פרטי.

כשאנשים לא מקבלים טיפול בזמן, ההשלכות אינן נעצרות במצבם הבריאותי. הן משפיעות גם על היכולת לעבוד, ללמוד, לנהל חיי משפחה ולהשתתף בחיי הקהילה.

ומה המדינה יכולה לעשות כדי לשנות את המצב?
✅ להרחיב את מסלולי ההכשרה וההתמחות ולשפר את תנאי העבודה במערכת הציבורית.
✅ לחזק את שירותי בריאות הנפש בקהילה ולתמרץ אנשי מקצוע לעבוד באזורים שבהם המחסור חמור במיוחד.
✅ להשקיע באיתור מוקדם ובטיפול מונע, לפני שמצבים נפשיים מחמירים.

יעד 3 של האו״ם, בריאות טובה ורווחה, כולל גם את קידום בריאות הנפש. כדי להתקדם לעברו, המדינה צריכה להבטיח טיפול איכותי ונגיש, ללא תלות במקום המגורים או במצב הכלכלי.

משרד הבריאות משרד הרווחה והביטחון החברתי

07/10/2026

ב-7 באוקטובר אנחנו מרכינים את הראש וזוכרים את הנרצחים, הנרצחות, ילדים, נערות, צעירות, הורים, סבים וסבתות שחייהם נגדעו רק בגלל זהותם ואת המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל.
שולחים גם חיזוק לנפגעים והנפגעות אשר חיים שונו לבלי היכר.

גם בחלוף הזמן, הכאב והפצע שהותיר היום הזה מלווים את כולנו.

ביום הזה אנחנו עוצרים, זוכרים ומחבקים את כל מי שנושאים איתם את הכאב בגופם ובנפשם.
לנצח נזכור.

29/09/2026

למה אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו אוכלים? 🥬
בישראל נזרקים מדי שנה מיליוני טונות של מזון, בשווי של מיליארדי שקלים.
חלק משמעותי מהבזבוז מתרחש דווקא אצלנו בבית:
מזון שקנינו, שילמנו עליו,
השקענו משאבים בייצור ובהובלה שלו,
ובסוף השלכנו לפח.
מנתונים שפורסמו לאחרונה ע"י "לקט ישראל" רק במהלך החגים כ- 260 אלף טונות של מזון, בשווי עצום של כ-2.5 מיליארד שקלים, צפויים לרדת לטמיון לאורך שרשרת הייצור והצריכה.

זה הרבה יותר משאריות של ארוחת ערב.

כשמזון נזרק, אנחנו מבזבזים יחד איתו קרקע, מים, אנרגיה, עבודה וכסף, ומגדילים את כמות הפסולת ואת פליטות גזי החממה.
במקביל, משפחות רבות בישראל עדיין מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי.

יעד 12 של האו״ם מציב מטרה ברורה: לצמצם בחצי את בזבוז המזון לנפש בחנויות ובבתים עד 2030.
השאלה היא מה אנחנו עושים היום כדי להגיע לשם. 🌍

תכנון הקניות ושימוש במה שכבר יש במקרר הם התחלה טובה.
לאורך שרשרת האספקה נדרשים גם אחסון והובלה שמונעים קלקול, ומדידה שתאפשר להבין היכן מזון אובד ואיך למנוע זאת.

ומה המדינה יכולה לעשות?
🔹לעודד רשתות מזון למכור במחיר מופחת מוצרים שמתקרבים לתאריך התפוגה.
🔹לתמוך במערכי איסוף, קירור והובלה, כדי שעודפי מזון ראויים לאכילה יגיעו בזמן למי שזקוקים להם.
🔹לחייב גופים ציבוריים שמגישים מזון למדוד את הבזבוז ולהציב יעדים לצמצומו.

היום הבינלאומי למודעות לאובדן ולבזבוז מזון הוא הזדמנות לדרוש מהממשלה, מהרשויות ומעסקי המזון לקחת אחריות,
עם צעדים מעשיים ותוצאות שאפשר למדוד. ♻️

הכתבה ועמוד היום הבינלאומי באו"ם בתגובה הראשונה 👈🏻

לקט ישראל Leket Israel

27/09/2026

בין ארוחה לארוחה, כשהילדים מתרוצצים בסוכה, אפשר להניח על השולחן דפי צביעה וצבעים ולהזמין אותם להכין קישוטים משלהם. 🎨

דפי הצביעה שלנו מוקדשים ל-17 יעדי הפיתוח בר הקיימא.

אפשר לצבוע אותם יחד ולתלות בסוכה, ולנצל את ההזדמנות לשיחה עם הילדים על העולם שלנו ועל הדרכים לטפח אותו ולשמור עליו 🌍

שאלות שאפשר לשאול:
• אילו מבין היעדים לדעתכם הכי חשובים?
* מה עוזר לנו לשמור על הטבע?
• ⁠מה חסר בשכונה שלנו?
• ⁠למה חשוב שלכל הילדים תהיה אפשרות ללמוד?

📥 להורדת דפי הצביעה: https://drive.google.com/file/d/1m7FaVi7-vlJIrd_Nq4PBKNsT7uNyc_UU/view?usp=drive_link

מוזמנים לעלות בתגובות את יצירות האומנות הצבעוניות ולשתף על נושאי שיחה שעלו אצלכם בזמן הצביעה!

חג סוכות שמח,
SDG ישראל

22/09/2026

השבוע מתקיים בניו יורק Climate Week NYC 2026, אחד המוקדים המרכזיים בעולם לשיח ולעשייה בתחום האקלים, המתקיים מדי שנה במקביל לעצרת הכללית של האו״ם.

במשך שמונה ימים מתכנסים בעיר נציגי ממשלות, המגזר העסקי, ארגוני חברה אזרחית, חוקרים, יזמים, משקיעים וקהילות מרחבי העולם כדי לעסוק לא רק בהיקף האתגר האקלימי, אלא בעיקר בשאלה המעשית יותר:
כיצד מתרגמים יעדים, התחייבויות ומדיניות לשינוי שמתרחש בפועל.

השנה עומד השבוע תחת המסר Energy. Impact. Action.
חיבור בין האופן שבו העולם מייצר וצורך אנרגיה, ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המעבר לכלכלה דלת־פחמן, והצורך להאיץ את קצב היישום.

לאורך השבוע יתקיימו יותר מ-1,000 אירועים, שיבחנו את משבר האקלים מזוויות שונות ומשלימות:
המעבר לאנרגיה נקייה, מימון והשקעות,
תכנון ערים וקהילות,
תחבורה, מזון וחקלאות,
בריאות,
שמירת טבע,
תשתיות,
תעשייה,
מדיניות ציבורית
וטכנולוגיה ובינה מלאכותית.

במילים אחרות, הדיון כבר אינו מסתכם בשאלה מה צריך להשתנות.
הוא עוסק יותר ויותר בשאלות של יישום:
אילו פתרונות כבר עובדים, כיצד ניתן להרחיב אותם, מאין יגיע המימון, מי נושא באחריות ואיך מוודאים שהמעבר עצמו יהיה גם יעיל, צודק ונגיש.

ולא, ממש לא חייב להיות בניו-יורק כדי לקחת חלק בפעילות.
ישנם אירועים המשודרים אונליין, ובאתר ובאתר הרשמי ניתן לאתר אירועים וירטואליים והיברידיים הפתוחים לציבור, לפי תחומי עניין.
תכנים מרכזיים נוספים זמינים גם לצפייה מאוחרת.

רוצים להבין אילו נושאים נמצאים עכשיו במרכז סדר היום האקלימי העולמי, להיחשף ליוזמות חדשות ולעקוב אחר הדיונים שמעצבים את השנים הקרובות?

למידע נוסף, לצפייה בתוכנית המלאה ולאירועים הפתוחים לציבור >> https://www.climateweeknyc.org/

ועכשיו נשארה רק שאלה אחת:
שנה הבאה אצלנו? 🇮🇱

משרד האנרגיה והתשתיות משרד האוצר המשרד להגנת הסביבה

17/09/2026

ישראל הפכה למעצמת התפלה. אז למה דווקא ההצלחה הזאת עלולה להפוך לנקודת תורפה? 💧

בטור שפורסם היום ב- החדשות - N12 , פרופסור Yehuda Kahane מייסד SDG ישראל, ו- Yael Ifergan Gini מנכ"לית SDG ישראל, מסבירים איך ההתפלה, שהייתה מהמהלכים האסטרטגיים החשובים שאפשרו לישראל להתמודד עם מחסור במים, מהווה גם סיכון משמעותי בגלל
ההסתמכות על מספר מצומצם של מתקנים.

רק לאחרונה הרגשנו את הסיכון הזה מתממש כאשר חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל הושבתו כמעט במקביל בעקבות סערה חריגה בים התיכון.
החקלאים בדרום התבקשו לצמצם השקיה, רשויות מקומיות הפסיקו להשקות ויישובים נערכו לשיבושים באספקת המים.

אם כך חשוב לשאול איך בונים מערכת מים שלא תלויה כמעט כולה בפתרון אחד?

כדי לחזק את ביטחון המים של ישראל, נדרשת מערכת מגוונת ומבוזרת יותר:
שמירה על מקורות המים הטבעיים,
הרחבת הטיפול והשימוש בשפכים ובקולחים,
אגירה מקומית,
צמצום דליפות,
הגנה על מי התהום ויצירת מערכות גיבוי גם לאספקת האנרגיה של תשתיות המים. 💡

אז מה אפשר ללמוד מהמשבר האחרון, ומה צריך להשתנות כדי שביטחון מים, ביטחון מזון וחוסן לאומי יתוכננו יחד לטווח הארוך?

הטור המלא ב-N12 בתגובה הראשונה 👇

מקור התמונה: N12, צילום: יוסי אלוני | פלאש 90

16/09/2026

האם אפשר לבלום משבר סביבתי בקנה מידה עולמי? הסיפור של שכבת האוזון מוכיח שכן. 🌍

היום-16 בספטמבר מציינים את היום הבינלאומי למניעת החור באוזון - הזדמנות להיזכר באחד מסיפורי ההצלחה הסביבתיים החשובים של העשורים האחרונים.
בשנות ה-80 הלכו והצטברו הראיות לכך שחומרים שנעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה ובמוצרי צריכה פוגעים בשכבת האוזון, שמגנה על כדור הארץ מפני קרינת UV מזיקה.
זו הייתה בעיה עולמית, ולכן גם הפתרון לא היה יכול להגיע ממדינה אחת בלבד.

ב-1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול, שבמסגרתו מדינות העולם התחייבו לצמצם ובהמשך להפסיק את השימוש בחומרים שפגעו בשכבת האוזון. מדינות אימצו רגולציה, התעשייה עברה בהדרגה לחלופות, והייצור והצריכה של רוב החומרים המזיקים צומצמו באופן דרמטי.

לא מדובר היה במהלך חד-פעמי, אלא בעבודה בינלאומית שנמשכה לאורך שנים: המחקר המדעי המשיך לעקוב אחר מצב שכבת האוזון, ההסכם עודכן בהתאם לממצאים חדשים, ומדינות המשיכו להחמיר את היעדים וליישם אותם. 🤝

וזה עבד!
החור באוזון עדיין לא נעלם, אבל מגמת ההתרחבות שלו נבלמה ושכבת האוזון נמצאת בתהליך התאוששות.
הסיפור של שכבת האוזון הוא תזכורת לכך שגם מול אתגרים גלובליים מורכבים, אפשר לשנות כיוון.
כשמדינות מצליחות להסכים על הבעיה, לקבוע יעדים משותפים ולפעול לאורך זמן כדי להשיג אותם - התוצאה יכולה להיות שינוי בקנה מידה עולמי. 🌱

עשינו את זה פעם אחת.
אפשר לעשות את זה שוב.

ליום הבינלאומי באתר האו"ם לחצו כאן >> https://www.un.org/en/observances/ozone-day

המשרד להגנת הסביבה Weizmann Institute of Science

Address

Herzliya

Website

http://www.sdgi.org.il/

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when SDG Israel posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.