05/08/2026
יותר מ-3.1 מיליארד אירו.
זהו אומדן הנזק הישיר שכבר גרמו שריפות היער באירופה בשנת 2026 בלבד והחשבון עדיין רחוק מלהסתיים.
כשמדברים על משבר האקלים, קל לחשוב על שריפות, הצפות, גלי חום או בצורת כעל אסונות סביבתיים. בפועל, אירועי הקיצון הללו הפכו גם לאחד מגורמי הסיכון הכלכליים המשמעותיים ביותר לכלכלה העולמית.
הנתונים שהתפרסמו בחודשים האחרונים באירופה ממחישים זאת היטב:
📈 מתחילת עונת השריפות של 2026 בלבד, הנזק הישיר כבר גבוה מהעלות השנתית הממוצעת של כלל שריפות היער באיחוד האירופי, העומדת על כ-2.5 מיליארד אירו.
📈 בתוך חודשים ספורים נשרפו שטחי יער עצומים ברחבי אירופה, והאומדן עדיין אינו כולל את מרבית העלויות הנובעות מפגיעה בחקלאות, בתיירות, בבריאות הציבור, בתעשייה, ברכוש ובשיקום ארוך הטווח.
📈 בספרד בלבד מוערכות עלויות הכיבוי בין 1.7 ל-3.3 מיליארד אירו, עוד לפני שמביאים בחשבון את אובדן היבולים, הפגיעה בענף התיירות ועלויות השיקום הסביבתי.
אבל השריפות הן רק חלק מהעלות הכלכלית של משבר האקלים.
לפי מחקר של אוניברסיטת מנהיים והבנק המרכזי האירופי, גלי החום, הבצורות והשיטפונות של קיץ 2025 גרמו למדינות האיחוד האירופי הפסד כלכלי מיידי של לפחות 43 מיליארד אירו.
📈 גלי החום והבצורת הורידו את מפלסי הנהרות, פגעו בייצור החשמל, הגבילו את הובלת המטענים בנתיבי השיט המרכזיים והאטו את הפעילות התעשייתית.
📈 ההשפעה המצטברת על הכלכלה האירופית עד שנת 2029 עשויה להגיע לכ-126 מיליארד אירו, כתוצאה מירידה בפריון העבודה, פגיעה ביבולים, השבתת מפעלים, נזק לתשתיות ועלייה בהוצאות הציבוריות.
📈 חברת החשמל האוסטרית Verbund דיווחה על פגיעה של כ-370 מיליון אירו ברווחיה, וחברת EDF הצרפתית צופה ירידה של כ-10% ברווח השנתי בעקבות תנאי מזג האוויר.
גם בישראל ההשפעות כבר מורגשות. יותר מ-570 אלף עובדים מועסקים בסביבה החשופה לעומס חום, מחקרים מצביעים על עלייה חדה במספר הימים שבהם עומס החום מגיע לרמות מסוכנות,שעלולה לפגוע בפריון העבודה בתעשייה. המשמעות היא שמשבר האקלים אינו רק אתגר סביבתי, אלא גם אתגר כלכלי, תעסוקתי ובריאותי.
שינויי האקלים אינם פוגעים רק בסביבה. הם משבשים שרשראות אספקה, מעלים את מחירי הביטוח, מצמצמים את הפריון, מייקרים את הייצור ופוגעים בצמיחה הכלכלית. גם בישראל המחיר כבר מורגש, והוא צפוי לגדול ככל שאירועי הקיצון יהפכו תכופים יותר.
השאלה כבר אינה האם נשלם את המחיר, אלא האם נמשיך להשקיע בעיקר בשיקום הנזקים לאחר שהם מתרחשים, או שנפעל מראש באמצעות היערכות, חיזוק החוסן והשקעה במדיניות אקלימית שתצמצם את הנזק.
משרד הכלכלה והתעשייה
משרד הבריאות
משרד העבודה
משרד האוצר
