SDG Israel

SDG Israel SDG Israel
שם לו למטרה להנגיש בעברית את הידע החדשני ביותר

15/06/2026

תשתיות לאומיות, שוק ההון וקיימות מה הקשר??
בפועל הם שייכים לאותו סיפור:

אי אפשר לדבר על בניין הארץ בלי לדבר על תשתיות לאומיות.
אי אפשר לבנות תשתיות בלי הון ארוך טווח.
ואי אפשר להשקיע היום בתשתיות ארוכות טווח בלי לשאול אם הן בנות־קיימא: סביבתית, חברתית וכלכלית.

כאן בדיוק נכנס שוק ההון.

אתמול בפאנל שלנו על שוק ההון ואתגרי העתיד הלאומיים, במסגרת התוכנית כלכלה: הדור הבא ב ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל
שאלה ענת גוואטה, יו״ר CBS Tech ולשעבר יו״ר רשות ניירות ערך,
שאלה פשוטה וחשובה:
למה אין בישראל מסלולי השקעה פנסיוניים ייעודיים תחת הכותרת “כחול לבן”?

לפי ענת גוואטה: ״צינור כחול לבן יאפשר לבטא את השאיפות של החוסכים דה פקטו בפעילות של הגופים המוסדיים. ואז ברגע שאנחנו נלבין את המסלול הזה ונאפשר לו להיות זמין מבחינתנו, אני מאמינה שזרימת הספים תהיה מאוד ברורה לאפיקים האלה.״
🇮🇱
במילים אחרות האם אתם יכולים לדמיין סיטואציה בה מאפשרים לכם להשקיע את כספי הפנסייה שלכם בתשתיות לאומיות ואתם לא בוחרים בתשתיות שהם גם בנות קיימא?
הכסף שמנוהל עבור הציבור בישראל בקרנות הפנסיה, הגמל והחיסכון ארוך הטווח יכול להיות הרבה יותר ממכשיר פיננסי. הוא יכול להיות מנוע לבניית תשתיות לאומיות שמייצרות גם תשואה, גם חוסן, וגם אימפקט לדורות.

כי בניין הארץ של הדור הבא הוא לא רק עוד כביש, עוד שכונה או עוד תחנת כוח. הוא תחבורה שמפחיתה עומסים, אנרגיה שמחזקת עצמאות, ערים שמאפשרות איכות חיים ללא זיהום אוויר והרי פסולת, ותשתיות שמכינות את ישראל לאתגרים של מחר.

וזה החיבור שצריך להאיר:
שוק ההון לא נמצא מחוץ לסיפור של קיימות.
הוא אחד הכלים המרכזיים שיכולים להפוך קיימות מתפיסה ערכית לתוכנית עבודה לאומית.

🎥 לצפייה בפאנל המלא לינק בתגובות. 👇

מוזמנים לשתף ולשים אייקון 🇮🇱 אם אתם בעניין :)

#תשתיותת #שוקההוןן #קיימותות #פנסיהיה #אימפקטט משרד האוצר
Yehuda Kahane הבורסה לניירות ערך בתל אביב

14/06/2026

בישראל אין כמעט אבטלה, אז איך יכול להיות שכל אזרח חמישי נמצא מתחת לקו העוני?

את הפרדוקס הזה מציג הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' ירון פלוס, בראיון בתוכנית כלכלה: הדור הבא, ב ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל.

״רק כאשר מעמיקים ומנתחים את הנתונים הסטטיסטים מבינים ששיעור הבלתי מועסקים בישראל נמוך במיוחד ועומד על כ-3% בלבד- כלומר, הבעיה היא לא שאין עבודה, אלא שהעבודה לא נותנת שכר ראוי או מתגמל.״

וכך יוצא שבניגוד למדינות מפותחות שם רק 1 מכל 10 אזרחים נמצא מתחת לקו העוני, בישראל היחס הוא 1 מ 5.

כדי לפתור את בעיית העוני המבנית, המדינה חייבת להשקיע בהכשרות מקצועיות ממוקדות שיעלו את הפריון, ויאפשרו שכר שמספיק למחיה בכבוד. אבל בעיקר המדינה חייבת למדוד את האפקטיביות של ההשקעות הללו לאורך זמן כדי לוודא שהן אכן מייצרות את התוצר המתאים.

ה הם בדיוק הכלי האסטרטגי שיאפשר למדוד עלות תועלת של השקעות המדינה בראי ארוך טווח ואת מקומה של ישראל ביחס לעולם.
ויבחן את המשמעות הכלכלית של התערבויות אלו גם ביחס לחברה, גם ביחס לסביבה וגם בראי הדורות הבאים.

🎥 מוזמנים ומוזמנות לצפות בראיון המלא בתגובה הראשונה 👇
וכמובן לשתף, להגיב




משרד האוצר משרד העבודה משרד הרווחה והביטחון החברתי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - למ"ס Yehuda Kahane

12/06/2026

פועלו של מנהיג נבחן בראי הדורות הבאים.

לא יעזרו כל המלחמות, הנצחונות, הדיונים, ההחלטות אם מצבם של הדורות הבאים יהיה בכי רע
ולא יהיה להם מזון, אנרגיה, מים, תחבורה, חינוך, אוויר נקי ועוד-
המנהיג יהיה חתום על כישלון.

אתגרי הפיתוח בר קיימא לא רק שידועים לראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו אלא שהוא בעצמו קידם החלטה אסטרטגית בנושא.

ואם זאת כפי שמתאר זאת בראיון מבקר המדינה, בתוכנית כלכלה: הדור הבא, ב ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל ההחלטה נשארה על הנייר.

ע״פ הדו״ח היעדים החשובים ביותר לעתיד המדינה לא תורגמו למנגנון יישום מעשי או למדדים ברורים בשטח.

ונותרו ללא גורם מתכלל בעל סמכויות ותקציב ייעודי, אנחנו פשוט מפספסים את ההזדמנות לבנות תכנון אסטרטגי שיבטיח את החוסן הלאומי שלנו.

🎥 מוזמנים ומוזמנות לצפות בראיון המלא בתגובה הראשונה 👇
וכמובן לשתף, להגיב
#אימפקט #קיימות

משרד האוצר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

11/06/2026

אז איפה לשים את החיסכון הפנסיוני שלנו?

בראיון הבא מתוך התוכנית ״כלכלה: הדור הבא״, ששודרה ב
ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל צבי סטפק, מייסד ויו״ר Meitav - מיטב בית השקעות מזכיר לנו שהשקעות אימפקט וקיימות הן כבר מזמן לא רק עניין ערכי או פילנתרופי- מדובר בניהול סיכונים פיננסי טהור.

חברות שבוחרות להתעלם מההשלכות הסביבתיות והחברתיות שלהן לא רק פוגעות בעולם שסביבן. הן גם חושפות את עצמן, ואת המשקיעים שלהן, לסיכונים משמעותיים שעלולים לפגוע בערך החברה ובסופו של דבר גם בכספי החיסכון שלנו.

ובמילותיו:

״חברות שמתעלמות לגמרי מהשלכות חברתיות וסביבתיות ממש יכולות לראות פגיעה בסוף במספרים״.

אבל כאן מגיע הפער הישראלי.
מצד אחד, חברות יותר ויותר מבינות שקיימות היא חלק בלתי נפרד מניהול השקעות אחראי.
מצד שני, הציבור הישראלי עדיין לא מצביע ברגליים בכל הנוגע לכסף שלו.
כשמיטב הקימה קרן קיימות ייעודית בעולמות הגמל והפנסיה הצטבר בה סכום זעום של שני מיליון שקלים בלבד.

מה לדעתכם יגרום לישראלי לקחת אחריות על הכסף שלו ולדרוש שהחיסכון הפנסיוני שלהם יעבוד גם בשביל תשואה, גם בשביל חוסן, וגם בשביל עתיד בר־קיימא?
🤔

🎥 מוזמנים ומוזמנות לצפות בראיון המלא בתגובה הראשונה 👇
וכמובן לשתף, להגיב ולבדוק במה מושקעת הפנסיה שלכם ;)

# #אימפקט #פנסיה #קיימות

10/06/2026

ביום ראשון חגיגה בשידור חי
ביום שני מלחמה
היום יום רביעי “רגיל”
ו״מחר״ בחירות

ככה נראית המציאות שלנו.

בין שידורים, אזעקות, שיבושים, ביטולים, חזרה לשגרה ושוב יציאה ממנה אנחנו נזכרים שוב ושוב שחוסן הוא לא מושג תיאורטי. הוא תנאי חיים.

ובתוך כל אי־הוודאות הזו, משפט אחד של דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות תפס אותנו במיוחד:

“סטארטאפ ישראלי צריך תמיד להסתכל על האתגרים הגלובלים- אם הוא רוצה לפרוץ לשווקים הגדולים באמת. אבל האתגרים הגלובלים גם קיימים בישראל.”

לדבר על כלכלה בת־קיימא בישראל זה לא לדבר על עולם מושלם, שקט ומסודר. זה לדבר דווקא מתוך המציאות שלנו: מציאות של עולם משובש המחייב להמשיך ולהסתכל על האתגרים עשור קדימה- ולייצר עבורם פתרונות חדשניים.

בדיוק מהמקום הזה נולדה התוכנית כלכלה: הדור הבא.

ישראל לא צריכה לבחור בין חדשנות גלובלית לבין פתרונות מקומיים. להפך: החדשנות הישראלית, דרך היעדים, יכולה וצריכה להיות מנוע צמיחה לעולם וגם מנוע אימפקט לחברה, לכלכלה ולחוסן שלנו כאן.

📺 מוזמנים לצפות בראיון המלא בתגובה הראשונה 👇
וכמובן לשתף, להגיב בלי בושה ולהצטרף לשיחה על כלכלת הדור הבא דווקא מתוך המציאות הישראלית. לא למרותה.

ושוב תודה ל ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל שהרימו את הכפפה.

#חדשנות #אימפקט

Yehuda Kahane

03/06/2026

ביום ראשון הקרוב זה קורה! ה־ עולים למסך הגדול 🎥🎬

כן. גם בזמן מלחמה אפשר ואפילו חייב לדבר על חוסן לאומי מזווית לא ביטחונית.
סדרת תוכניות חדשה בערוץ הכלכלה תוקדש לעיצוב עתיד כלכלי - חברתי- סביבתי בר קיימא למדינת ישראל ולדור הבא.

בכל יום ראשון, בשעה 18:20
נעסוק בשאלות המרכזיות שמעצבות את עתידה של מדינת ישראל 🇮🇱

📌 מהן תשתיות לאומיות בנות־קיימא?
📌 איך מודדים ערך חברתי - סביבתי?
📌 איך SDGs קשורים לכסף?
📌 מה תפקיד החדשנות?
📌 איך מחברים בין מגזרים?
📌 ואיך מבטיחים שמדינת ישראל לא רק תתמודד עם המשברים של היום, אלא גם תבנה את התשתיות של המחר?

עבור SDG Israel, זהו רגע חשוב במיוחד: הזדמנות להביא את שפת ה־SDGs אל לב השיח הכלכלי בישראל, ולהראות כיצד היעדים יכולים לשמש מסגרת מעשית לקבלת החלטות, למדידת אימפקט, לחיזוק חוסן לאומי ולקידום עתיד בר־קיימא לדור הבא.

תודה גדולה לכל השותפים והשותפות לדרך: 🩵 💙

ל Yehuda Kahane שמוביל את החזון בחלוציות ועקביות וממשיך להאמין בכוחה של חשיבה ארוכת טווח

ל ערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל שהרים את הכפפה ונתן במה לנושא שהוא כבר מזמן לא נישה, אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה החדשה;

ל Yogev המגישה השפיצית, לצוות ההפקה, ולכל המרואיינים והמרואיינות שהגיעו בין מלחמה למלחמה לקחת חלק בשיחה החשובה הזו - מתוך מחויבות לדבר לא רק על אתגרי ההווה, אלא גם על עתיד המדינה.

זה מרגש.
זה חשוב.
וזו רק ההתחלה.

נתראה ביום ראשון בשעה 18:20 בערוץ הכלכלי.

יוצאנו לדרך 🍿



רשות החדשנות משרד האוצר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - למ"ס משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

מה שלא נמדד לא מנוהל. ומה שלא מנוהל לא ימומן בקנה מידה לאומי.מאמר מצוין של avidan המדגיש נקודה קריטית לישראל.אם מדינת י...
20/05/2026

מה שלא נמדד לא מנוהל.
ומה שלא מנוהל לא ימומן בקנה מידה לאומי.

מאמר מצוין של avidan המדגיש נקודה קריטית לישראל.
אם מדינת ישראל רוצה לנהל ברצינות חוסן חברתי-סביבתי-כלכלי, ולייצר צמיחה ופיתוח בר-קיימא. היא חייבת לשלב את היעדים לפיתוח בר קיימא (SDGs) גם בתוך החשבונאות הלאומית.

לא רק כ”יעדים יפים” בדו"חות קיימות, אלא ככלי עבודה ממשי למדידת ערך, סיכון והתקדמות.

📌 הנקודה המרכזית:
החשבונאות הלאומית הקלאסית יודעת למדוד תוצר, הכנסות, השקעות וצריכה. אבל היא מתקשה לשקף את מה שהופך כיום לקריטי יותר ויותר: שחיקה של הון טבעי, פערים חברתיים, סיכוני אקלים, איכות חיים, בריאות, חינוך וחוסן חברתי-כלכלי.

🌍 ויש מדינות שכבר הפנימו זאת. מדינות כמו בריטניה, פינלד, ניוזילנד והולנד משלבות חשבונאות הון טבעי במערכות המדידה הלאומיות שלהן; מדינות כמו קוסטה ריקה, קולומביה, רואנדה והפיליפינים משתמשות בחשבונאות סביבתית כלכלית לצורך קבלת החלטות בתחומי פיתוח; ואפילו סין פיתחה מדד בשם Gross Ecosystem Product — GEP, המבוסס על גישת SEEA, (יוזמוה של האו״ם).

📌 עבור ישראל, המשמעות ברורה:
שילוב ה SDGs בחשבונאות הלאומית הוא לא רק מהלך סטטיסטי. זו התשתית הפיננסית. אם רוצים אנו רוצים לקדם מודלים של הסטת השקעות מוסדיות, אג״חים בין-דוריים ומכשירי מימון חדשניים לפיתוח בר-קיימא כפי שמקדם פרופ׳ Yehuda Kahane

כי בלי מדידה אחידה אמינה של אימפקט, סיכון סביבתי, הון טבעי וחוסן חברתי-כלכלי, קשה מאוד להפנות הון מוסדי בהיקפים משמעותיים אל תשתיות ירוקות, בריאות, חינוך, דיור, אקלים והשקעות ארוכות טווח.

💡 במילים פשוטות: כדי שהכסף הגדול יזוז צריך שפה משותפת למדידת ערך. וה-SDGs יכולים להיות בדיוק השפה הזו.
ובפועל:
סיכוני טבע וחברה חייבים להיכנס ללב קבלת ההחלטות ממודלים כלכליים, תקצוב ותכנון תשתיות ועד ניהול סיכונים פיננסיים, רגולציה, שקיפות ודיווח.

📢 ויש גם חדשות טובות
את הניצן הראשון ראינו השבוע בהוראה חדשה של המפקח על הבנקים אשר תגביל את האשראי לחברות מזהמות או כאלה שלא נערכו מספיק לאסונות, דוגמת שיטפונות ורעידות אדמה.

לסיכום
ישראל לא צריכה להמציא את הגלגל אבל היא כן צריכה להחליט שהיא עולה על המסלול.

✅ לשלב מדדי SDGs בתקציב המדינה ובתוכניות העבודה של משרדי הממשלה.
✅ להרחיב את החשבונאות הלאומית כך שתכלול הון טבעי, וחוסן חברתי.
✅ לבנות מערכת מדידה אחידה שתאפשר להשוות בין רשויות, מגזרים ותוכניות ממשלתיות.
✅ ולהפוך את ה-SDGs מכלי דיווח לכלי ניהול אסטרטגי.

השאלה למקבלי ההחלטות היא לא האם למדוד קיימות, אלא האם נמשיך למדוד צמיחה כאילו אין לה מחיר סביבתי וחברתי וכאילו אין לה גם הזדמנות כלכלית עצומה.

לינק למאמרים המלאים בתגובות 👇

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - למ"ס משרד האוצר בנק ישראל

12/05/2026

היום יום הבינלאומי לבריאות הצומח 🌱

האו״ם הכריז על ה־12 במאי כיום הבינלאומי לבריאות הצומח, כדי להעלות את המודעות לכך שהגנה על צמחים היא הרבה מעבר לנושא חקלאי היא מפתח לצמצום רעב, הפחתת עוני, שמירה על המגוון הביולוגי וקידום פיתוח כלכלי בר־קיימא.

והנתונים מדגישים עד כמה זה קריטי:

🌿 98% מהחמצן שאנו נושמים מגיע מצמחים
🍽️ 80% מהמזון שאנו אוכלים מסופק על ידי צמחים
⚠️ ועדיין — עד 40% מהגידולים בעולם אובדים מדי שנה בגלל מזיקים ומחלות

המשמעות?
פגיעה ישירה בביטחון התזונתי, בפרנסת חקלאים וביכולת שלנו לספק מזון בריא ונגיש לכולם.

והשנה, הדיון הזה מקבל משמעות עמוקה במיוחד.
אתמול השתתפנו באירוע של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא' בו הושק דו״ח EAT-Lancet 2025 בישראל. אחד הדו"חות המשמעותיים בעולם בתחום מערכות המזון, הבריאות והקיימות.

והמסר המרכזי של הדו״ח חד וברור:
״מערכות המזון חייבות לשנות תפיסה: המטרה אינה עוד רק ״אספקת קלוריות״ להמונים, אלא הבטחת תזונה באיכות גובהה לכולם תוך כיבוד נוקשה של הגבולות הפלנטריים״

📌 כמה תובנות מרכזיות מתוך הדו״ח:

🌍 רק 1% מאוכלוסיית העולם חיה כיום בתוך מה שהדו״ח מגדיר כ-"מרחב בטוח וצודק" — מצב שבו גם נשמרים גבולות הפלנטה וגם מתקיימת מערכת מזון הוגנת ובריאה.

🥗 מעבר לתזונה בריאה ובת־קיימא יכול למנוע עד 15 מיליון מקרי מוות מוקדמים בשנה ברחבי העולם.

🌾 מערכות המזון אחראיות לכ-30% מפליטות גזי החממה בעולם — ולחלק משמעותי מאובדן המגוון הביולוגי, זיהום מים ופגיעה בקרקע.

🚜 הדו״ח מדגיש שהעתיד החקלאי אינו “פחות חקלאות” — אלא חקלאות חכמה יותר:
שימוש יעיל במים, שיקום קרקעות, הפחתת בזבוז מזון, ושילוב טכנולוגיות חדשניות לצד פתרונות מבוססי טבע.

💧 כשליש מהמזון בעולם כלל לא נאכל — אובדן ובזבוז מזון הם מהגורמים המרכזיים ללחץ על משאבי טבע.

🤝 הדו״ח מציב את הצדק החברתי בלב מערכת המזון:
גישה למזון בריא, שכר הוגן לעובדי חקלאות ויכולת של קהילות להשפיע על מדיניות המזון שלהן.

אז מה המשמעות עבור ישראל? 🇮🇱

במדינה שמתמודדת עם משבר אקלים, מחסור במים ואתגרי ביטחון תזונתי בריאות הצומח ומערכות מזון מקיימות הן כבר לא נושא סביבתי בלבד, אלא סוגיה אסטרטגית של חוסן לאומי.

ישראל יכולה וצריכה להיות חלק מהפתרון:
🧪 אגרו־טק ופודטק
💧 טכנולוגיות מים והשקיה חכמה
🌱 חקלאות מדייקת ומבוססת נתונים
♻️ צמצום בזבוז מזון וכלכלה מעגלית
🤝 שותפויות בין ממשלה, רשויות מקומיות, אקדמיה ותעשייה.

אבל גם!!
📌צמצום התלות בייבוא מזון
📌קידום מדיניות המחזקת את סל המזון הבריא ומנגישה אותו לכלל האוכלוסיות
📌רגולציה אל מול כוחות השוק המעצבים את המזון שלנו

יעדי ה־SDGs יכולים לספק כאן מפת דרכים ברורה על איך ניתן לעשות זאת מבלי לפגוע בדורות הבאים.

📢 השאלה הגדולה היא לא האם צריך לשנות את מערכת המזון — אלא האם נצליח לעשות זאת מספיק מהר.

לינק להורדת הדו״ח המלא בתגובות 👇

#קיימות

משרד החקלאות וביטחון המזון
המשרד להגנת הסביבה
רשות החדשנות
EAT Foundation
@הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא @ד״ר דורית אדלר

בתחילת השבוע צויין 40 שנה לאסון צ׳רנוביל 😢לא פעם אנו נשאלים לגבי גרעין: האם אנרגיה גרעינית היא בת קיימא והיא זו שתפתור ל...
02/05/2026

בתחילת השבוע צויין 40 שנה לאסון צ׳רנוביל 😢
לא פעם אנו נשאלים לגבי גרעין:
האם אנרגיה גרעינית היא בת קיימא והיא זו שתפתור לנו את משבר האקלים?
והתשובה היא שאולי היא תפתור את משבר האקלים.
אבל בת קיימא היא חד-משמעית: לא.

אסון צ׳רנוביל הוא אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של האנרגיה וחשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה, בעיקר כאן בישראל.

אז מה זה אומר בפועל?

📌 בטיחות היא לא עניין תיאורטי
אסון צ׳רנוביל המחיש לעולם את הסיכון הקיצוני:
דליפה אחת = נזק סביבתי ובריאותי לדורות.
גם ארבעה עשורים אחרי:
☢️ אזורים שלמים עדיין אינם ראויים למגורים
🐺 חיות בר חזרו – אבל בסביבה רדיואקטיבית שמשנה דפוסי חיים ובריאות
🌱 קרקעות, יערות ומקורות מים ממשיכים לשאת זיהום
👉 כלומר: זה לא "אירוע עבר" – אלא משבר מתמשך רב-דורי

ובעיקר היום, בימים של מלחמות אירועי זיהום ופגיעות באתרי נפט ואנרגיה ברחבי העולם (כולל בכיפה שנועדה למנוע דליפה נוספת מצ׳רנוביל לאחרונה)- הדבר ברור: תשתיות אנרגיה מסוכנות נוטות להיכשל, והשאלה היא מתי, לא אם.

📌 פסולת גרעינית – בעיה ללא פתרון
האנרגיה אולי מיוצרת בלי פליטות ישירות, אבל:
☢️ הפסולת נשארת רדיואקטיבית אלפי שנים
☢️ אין פתרון אחסון בטוח בקנה מידה עולמי
☢️ מדובר בנטל בין-דורי שמנוגד לעקרונות של קיימות

📌 אנרגיה לא מתכלה ולא גמישה
גרעין אינו משאב מתחדש – הוא תלוי בדלקים סופיים (אורניום)
והתשתיות עצמן:
⏳ יקרות, איטיות להקמה (לעיתים עשורים)
⚙️ לא מותאמות לעולם אנרגיה מבוזר וגמיש
💧צורכות כמויות גדולות של מים (שאנו זקוקים להן באיזור שלנו)

📌 ריכוזיות מסוכנת
השליטה באנרגיה גרעינית מרוכזת בידי תאגידים ומדינות:
🏢 מעט שחקנים גדולים
💰 מחויבות לשורת רווח לפני כל אינטרס ציבורי אחר
⚠️ ריכוז של חומרים מסוכנים בידיים מעטות = סיכון מערכתי

📌 עלויות נסתרות
מעבר להקמה:
💸 פירוק כורים
💸 טיפול בפסולת
💸 ביטוח וסיכוני קיצון
כל אלה הופכים את הגרעין לאנרגיה יקרה בהרבה ממה שנדמה

🌍 ומה כן?
☀️ אנרגיה סולארית, 💨 רוח, מים ואגירה חכמה – כבר כאן, זולים יותר, ומהירים ליישום.

מכוונים אותנו לפתרונות שהם:
✅ מתחדשים
✅ מבוזרים
✅ בטוחים
✅ נגישים לכלל האוכלוסייה

📌 ומה לגבי היתוך גרעיני?
נכון – זהו "הגביע הקדוש" של המחקר.
אבל:
🔬 עדיין רחוק עשרות שנים מיישום מסחרי
💸 דורש השקעות עתק עם חוסר ודאות גבוה

ולכן – מדיניות אחראית לא יכולה להישען עליו כפתרון למשבר האקלים של העשור הקרוב.

📢 השורה התחתונה:
גרעין אינו הפתרון – הוא הסחת דעת יקרה ומסוכנת.
העתיד נמצא באנרגיה מתחדשת, בטוחה ומבוזרת.

👉 מקבלי החלטות – זה הזמן להשקיע היכן שיש אימפקט מיידי:
באנרגיה נקייה, בתשתיות חכמות ולהסתכל על הדברים בצורה מאוזנת: סביבה- חברה- כלכלה.

לינק לכתבה המלאה בנושא בתגובה הראשונה 👇

קרדיט תמונה: Dasha Urvachova

משרד האוצר משרד האנרגיה והתשתיות רשות המים

ביג דאטה יכולים לשנות את העולם 🌎השאלה היא – כמה באמת צריך?ויותר חשוב: באיזה מחיר, ולמי?כולם מדברים על חוות שרתים ומרכזי ...
16/04/2026

ביג דאטה יכולים לשנות את העולם 🌎
השאלה היא – כמה באמת צריך?
ויותר חשוב: באיזה מחיר, ולמי?

כולם מדברים על חוות שרתים ומרכזי דאטה כקטר הצמיחה הבא של ישראל- השקעות, חדשנות, AI, יתרון תחרותי.
אבל מתחת לפני השטח מצטברת מציאות מורכבת יותר, כזו שחייבים להסתכל עליה בעיניים פקוחות.

אז מה באמת על הפרק?

📌 הבטחה אדירה (והיא אמיתית – ויכולה לענות על אינספור אתגרי SDGs):
• 🧬 ניתוח נתונים רפואיים → זיהוי מוקדם של מחלות ושיפור מערכות הבריאות
• 🌾 חקלאות חכמה → חיסכון במים והגדלת יבולים
• 🚦 ניהול ערים חכמות → הפחתת עומסי תנועה וזיהום
• 🌍 קבלת החלטות מבוססת נתונים → מדיניות מדויקת יותר

👉 במילים אחרות: ביג דאטה הוא מנוע לאימפקט, חדשנות וצמיחה בר-קיימא.

📌 אבל יש גם עלויות חיצוניות שלא נכנסות למצגת המשקיעים:
⚡ צריכת אנרגיה אדירה → מרכזי דאטה צורכים כמו ערים קטנות
💧 שימוש מאסיבי במים לקירור → משאב קריטי במדינה צחיחה
🏗️ לחץ על קרקעות ותשתיות → לעיתים על חשבון שטחים פתוחים
🧑‍🤝‍🧑 פערים חברתיים → מי נהנה מהערך ומי נושא בעלויות
🌡️ פליטות עקיפות → גם אם השרת “נקי”, החשמל לא תמיד

📌 ולכן גם בעולם וגם בישראל – הדיון הציבורי מתחדד 📢
🌿 הצעת חוק ראשונה מסוגה שאושרה במיין תקפיא את הקמתם של מרכזי דאטה עד לבחינת ההשלכות הסביבתיות והחברתיות כגון: עלייה במחירי החשמל והדיור ופגיעה בתשתיות המים. ומדינות נוספות בארה"ב מקדמות מהלכים דומים.
🌿 החברה להגנת הטבע מובילה בימים אלו מאבק חשוב סביב מיקום והסדרה של חוות שרתים כתשתית לאומית במטרה לקדם את הקמתן במסלול מזורז.
ומתוך כך צמצום דרמטי הדיון הסביבתי-חברתי.
🍞 בחסות ”צורך לאומי” דאטה סנטר יכול לקבל עדיפות גבוהה אפילו על פני משאבים בסיסיים כמו קרקע ומזון

🏛️ זו הסיבה שישראל חייבת לקדם מדיניות הוליסטית אסטרטגית ברורה:
כמה זה “יותר מדי”? איפה נכון למקם? ומה התנאים?

👉 זו לא התנגדות לטכנולוגיה – זו דרישה לניהול אחראי שלה.

📌 אז מה זה אומר בפועל?
• לאזן בין צמיחה כלכלית לחוסן סביבתי-חברתי
• לקבוע סטנדרטים למדידה: מים, אנרגיה, פליטות
• לחייב מעבר לאנרגיות מתחדשות
• לייצר שותפויות חוצות מגזרים – ממשלה, תעשייה וחברה אזרחית

👉 היעדים לא אומרים “כן” או “לא” לביג דאטה – הם נותנים לנו מסגרת להחליט איך כן, ובאיזה תנאים.

📢 נקודה למחשבה:
זה לא “הירוקים נגד ביג דאטה”. זו המדינה שצריכה להחליט – כמה, איפה, ובאיזה מחיר.
בלי מדיניות – השוק יחליט לבד.
ולשוק אין תמריץ טבעי לראות את התמונה המלאה.

💬 לינקים לכתבות בתגובות 👇

משרד האנרגיה והתשתיות משרד האוצר רשות החדשנות

Address

Herzliya

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when SDG Israel posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category