05/11/2026
לפני חודש חגגנו יחד, קהילת אבני דרך לדורותיה, את פרידתה של ענבל מתפקיד מנכ״לית העמותה.
לפני כ-20 שנה זיהתה ענבל צורך, העזה לדמיין אפשרות אחרת והפכה את החזון למציאות כשהקימה, יחד עם שירלי, את עמותת אבני דרך לחיים. כעת היא מסיימת את תפקידה כמנכ״לית, ותמשיך ללוות את העמותה כחברת הוועד המנהל.
ענבל היא מהנשים שפוגשים ומבינים שאין עוד אחת כמוה.
חכמה וחדה, בעלת טוב לב וחוש צדק שאינו יודע פשרות.
השהות במחיצתה ממלאת השראה ומהווה תזכורת לדברים החשובים באמת.
ענבל יקרה,
אלה היו שנים של עשייה גדולה מהחיים!
קשה לתאר זאת במילים. איך מסבירים ישב"צים בנחל עם נוף לחרמון? (וזאת מבלי להתפשר על מקצועיות כמובן) ארוחות משותפות, סמינרי רכזים, ימי כיף, ריקודים, נסיעות בכל הארץ, סדנאות ולמידה, שמירה על שירות רציף בזמני קיצון - שנות הקורונה וכן... זמני המלחמה: פינוי של תוכניות הדיור הצפוניות למקום חלופי והחזרה הידועה מראש - צפונה, כנגד כל הסיכויים.
התפתחות וצמיחה בלתי פוסקת של העמותה, לצד קיום ושימור תחושת בית עבור צוות העובדים ומקבלי השירות כאחד.
תודה על החזון, העיקשות והאומץ להאמין שאפשר אחרת, לפעול יום אחר יום כדי שזה אכן יקרה, ולסחוף איתך רבים ורבות.
יצרת טוב ומכאן, הוא ממשיך להפיץ את עצמו...
תודה לך, בשם אנשי ונשות הצוות, מקבלי ומקבלות השירות, המשפחות, אנשי ונשות המקצוע ועוד מעגלים רבים סביבנו.
אנו נפרדות ממך כמנכ״לית, ושמחות שתמשיכי להיות חלק מאבני דרך - כחברה וכמורת דרך.
ובמילותייך שלך:
״אני יוצאת למסע הבא בלי מפה, אבל יש לי מצפן.״
מאחלות לך הצלחה, התרגשות והגשמה בהמשך הדרך.
אין לנו ספק שתמשיכי (ועודך ממשיכה) להרחיב את מעגלי הטוב שאת מפיצה בעולם.
באהבה ובהערכה שאין לתאר ❤️
לצד מילות הפרידה שלנו, נשתף מעט מהדברים שנאמרו באותו ערב - דברים שמשקפים קמצוץ בלבד מדמותה של האישה יוצאת הדופן שהיא.
מתוך דברי הפרידה של ענבל:
"הדבר החשוב באמת שנבנה כאן אינו רשימת השירותים, התקציבים, הפרסים או ההישגים.
נבנתה כאן דרך.
יצרנו שמורת טבע. מקום שאפשר היה לחשוב בו אחרת, לנסות, לטעות, להתווכח, להשתנות, ולשאול שוב ושוב שאלות על הדברים שנראו לכאורה מובנים מאליהם."
מתוך הדרך הזאת צמחו שירותים שמקדמים עצמאות, בחירה ואוטונומיה, ומעמידים במרכז את האדם ואת החיים שהוא רוצה לחיות. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זו האמת: התפיסה הזו שזורה בכל נים בגופה של ענבל, ומשתקפת גם בעשייה של העמותה.
מאיה, מנכ"לית העמותה ומי שהובילה אותה לצד ענבל בשנים האחרונות, אמרה:
"אולי ההשפעה הגדולה ביותר של העשייה שלך, ענבל, נמצאת דווקא במה שאי אפשר למדוד.
באדם צעיר שהתחיל להבין שיש לו זכות לבחור.
בהורה שהעז לדמיין עתיד אחר.
באשת מקצוע שלמדה להסתכל אחרת.
בצוות ששינה את השאלות שהוא שואל."
פרופ' נטע זיו, יו"ר הוועד המנהל של העמותה, כתבה:
"חיפשתי עבור עצמי ועבור רועי, הבן שלי, משהו שכנראה לא היה קיים. מסגרת לצעירים על הספקטרום אחרי התיכון, משהו באמת טוב - ולא מצאתי מה שחיפשתי.
ואז באחת השיחות הפנו אותי לאיזה שתיים מהצפון... כן, אז פגשתי את ענבל. ואת שירלי.
ושמעתי מוזיקה שלא שמעתי עד אז.
לא רק מילים גבוהות וכותרות שכולם יודעים לדקלם.
שמעתי מילים שאחרים מדברים - אבל אצלן זה היה על אמת, חלק בלתי נפרד מאידיאולוגיה ששלובה בחיים."
ובהמשך הוסיפה:
"ענבל הטביעה חותם על כל תחום השירותים החברתיים בישראל ועל התפיסה של שירות לאנשים עם מוגבלות בישראל. תרומתה היא לדורות."
איל קובר, מקבל שירות בעמותה, כתב לענבל:
"אותך הכרתי לפני קרוב לעשור. הייתי מתבגר חסר כיוון שלא יודע לאן ללכת ולאן לשאוף, ואז את הגעת כמו משה שחזר למצרים לשחרר את העברים, ונתת לי ולעוד המון אנשים, אז ואפילו היום, את דרך החיים שלנו. אפשר אפילו להגיד... את אבן הדרך שלנו."
בתמונות: ענבל בכל מקום ובכל זמן ב-15 השנים האחרונות, בפעילויות שונות בעמותה.