17/06/2026
הקול של הקהילה שלנו - איתמר ריין
גלים באים
גלים שבים
קו החוף מיטשטש
בין קצף וחול
שברי זיכרונות רודפים את היופי
פוצעים את מראה האינסוף הכחול
חום השמש לוטף, רסק צדף נשטף,
והרוח לוחשת סודה המפתה,
וביקשה את דרכה, אל הלב הנרדף,
לב אסור בנחושתיים ובריח נוטה,
ונוטה על צירים השביל לשמים,
לא יודע עם לסדר, או לפתח ייטה,
מי ייתן, משמיים מתת אלוקים,
לו יגדיל יכולתו של הלב השוטה,
כי ישכיל יתפכח, וייגש לאסוף,
סודה המפתה של הרוח המתמדת,
אם רק לא תתייאש, ואזי לבסוף,
יזכור מגעה של היד האוהבת,
לו רק ייאספו, אז שברי זכרונות,
ולא יפצעו עוד בחודם שייכהה,
ורסיסי האש והדם, שבחול יישטפו,
ומשב הגלים בקוצפו רק לרגע ישהה,
ישהה הכאב, והסחי והדווי,
כי על חוף הסליחות, יתייבשו לאיטם,
עד יאבדו כל עוקצן, וארס אדוות,
אדוות צערן, שברוח יידם,
כל אלה, רוחי, בה סוער עוד הים,
עולה וגועש, סחוף רוחות וסופה,
מבקש כי ישקוט, כי גלים ילטפו,
ילמדו רחמים את נפשו היחפה,
ועל חוף התקווה הנני יושב,
וגלים עוד עולים, מקציפים באדוות
ובשברי הצדפים, בלחישת הרוחות,
תפילות רחמים, שלווה, ותקוות
