עלם עמותה לנוער במצבי סיכון

07/10/2026

שלוש שנים.
נזכור את ליאור חדד אטיאס, סיגל לוי ויונתן (שפיק) ריכטר ז”ל, מתנדבי “אנשים טובים” שנרצחו במסיבת הנובה.
ונזכור את יסמין בירה ז”ל, מתנדבת פרויקט צעירות אמהות, שנרצחה עם בני משפחתה בטבח הנורא בקיבוץ בארי.
לפני שלוש שנים הגיעו אנשי הצוות והמתנדבים של “אנשים טובים” למסיבה ברעים, כדי לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב: לשמור על מרחב בטוח למי שחוגג את החיים.
השבוע, בשמחת תורה, היינו שוב ברחבה. מאות צעירים וצעירות רקדו, ואנחנו היינו שם בשבילם, עם כל מה שאנחנו נושאים איתנו.
קשה הוא לא בהכרח רע. דווקא מתוך הקושי אנחנו מתבוננים במה שבנינו מאז, ובחיים שהמשיכו למרות הכול.
זוכרים את המתים, ושומרים על החיים. 🤍
מילים וקול: גאיה עדי, עלם
הטקסט בסרטון כתוב בגופן שנוצר מכתב ידה של ליאור חדד אטיאס ז”ל, מיזם אות.חיים

05/10/2026

05/10/2026

"אחרי החגים" כבר כאן
וזה הזמן למצוא עבודה חדשה.

אם את/ה מחפש/ת הזדמנות להשפיע באמת ולקחת חלק בשליחות חברתית למען עתיד בני הנוער, נשמח לקבל את קורות החיים שלך.

לכל המשרות הפתוחות בעמותת עלם:
https://elem.org.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94/

05/10/2026

דוח חדש של קופ״ח כללית מראה זינוק של 121% בפניות של ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי מאז 7.10. בקרב מפוני העוטף והדרום, שיעור הסובלים מפוסט טראומה עלה פי 18 בשנה הראשונה למלחמה, ובשנה השלישית הוא עדיין גבוה פי שישה.

גם אנחנו בעלם רואים את זה בשטח. בשנת 2025 דיכאון וחרדה הופיעו בחצי מהדיווחים של הצוותים שלנו, ושימוש באלכוהול ואלימות עוד יותר. חלק מהנערים והנערות שאנחנו פוגשים צריכים המשך טיפול, לא רק מענה ראשוני.

השלכות המלחמה על בני הנוער לא נגמרות. גם אנחנו לא נעלמים.

https://blank-site.com/elem-reports/elem-2025-report/

04/10/2026

ילד שראה סרטון מפחיד לא צריך לשמוע ״זה שטויות״.
ג׳ניה קליוט, מנהלת מקצועית במטה הטראומה של עלם, מסבירה איך מדברים עם ילדים ובני נוער על אירועים מפחידים: להבין מה הם באמת שואלים, לתת תוקף לפחד, ולשאול מה הם מרגישים.
כי פחד שמקבל מקום, לא משתלט על כל השאר 💙

02/10/2026

בשמחת תורה אנו מסיימים את קריאת התורה ומיד מתחילים אותה מחדש “מבראשית”. התנועה הזו מזכירה לנו שבכל רגע, ובכל סיום, טמונה ההזדמנות להתחלה חדשה. 
עבור בני ובנות נוער רבים שמתמודדים עם קשיים וטלטלות, היכולת להאמין שאפשר להתחיל מחדש דורשת מישהו שיאמין בהם ויעמוד לצדם. כאן נכנס הקשר הבין-דורי: המפגש של מבוגרים, מבוגר משמעותי, מתנדב או מתנדבת, עם הנוער, מייצר גשר של הקשבה, חום והכלה.
בעמותת עלם, אנחנו כאן כדי להזכיר לכל נער ונערה ולכל מבוגר ומבוגרת שתמיד אפשר להתחיל מבראשית. התיקון האמיתי לא קורה ברגע אחד, אלא דרך קשר רציף, עיניים טובות ושיחה פתוחה בגובה העיניים. 
חג שמח מכולנו בעלם! ❤️

29/09/2026

צריך פשוט לעשות אחד ועוד אחד.

היום פורסמו שני נתונים על מערכת החינוך והצעירים בישראל.

מצד אחד, נתוני ה־OECD מצביעים על שיעור גבוה של צעירים בני 18–24 בישראל שאינם לומדים, עובדים או נמצאים בהכשרה.

מצד שני, אנחנו שוב מקבלים תמונה של מערכת חינוך שמתמודדת עם כיתות מהצפופות במדינות ה־OECD.

הצעיר בן ה־21 שלא לומד ולא עובד לא נעלם אתמול. הסיפור שלו עשוי להתחיל הרבה קודם. בגיל 15 או 16. כשהוא עדיין רשום בבית הספר, אבל כבר מתקשה לקום בבוקר, להגיע באופן סדיר, להתמיד ולהרגיש שייך. כשהוא יושב בכיתה, אבל הולך ונעשה שקוף בתוכה.
במערכת עמוסה, בכיתות גדולות, אחרי מי יודע כמה סבבי לחימה האתגר לזהות בזמן את מי שמתחיל להתרחק נעשה קשה עוד יותר.

אנחנו בעלם פוגשים את השלב הזה הרבה לפני ההגדרה הרשמית של "נשירה".
בנתוני עלם, סימני נשירה סמויה נמצאו בשיעור גבוה פי כ- 10 אחוז בקרב בני ובנות נוער שהתמודדו עם קושי בקיום שגרה. זהו נתון מאוכלוסיית בני הנוער שאנחנו פוגשים ואינו מייצג את כלל בני הנוער בישראל, אבל הוא מצביע על משהו שחשוב לא לפספס:
נשירה היא תהליך לפניה יש סימנים.
קושי להתמיד. היעדרויות. בדידות. מצוקה. שגרה שמתפרקת. התרחקות ממבוגרים משמעותיים ומתחושת השייכות.
ולכן שני הנתונים שהתפרסמו היום כרוכים אחד בשני
אם אנחנו רוצים לשנות את נתוני הצעירים של מחר, לא מספיק לבנות מענים בגיל 21 לצעירים שכבר נותקו ממסגרות.
צריך להשקיע ביכולת של מערכת החינוך והקהילה לראות אותם כשהם עדיין בפנים.

לא לחכות שהם ינשרו כדי לשאול איפה הם.
לא לחכות לגיל 21 כדי לנסות להחזיר אותם

28/09/2026

לא תמיד קל לזהות את בני הנוער שנמצאים במצוקה.
לפעמים המצוקה מסתתרת מאחורי התנהגות משתנה, התרחקות, ירידה בתפקוד, הסתגרות או דווקא התנהגויות שמאתגרות את הסביבה.

כאנשי חינוך, יש לנו הזדמנות להיות המבוגר שרואה את הסימנים – ובעיקר, זה שיודע מה לעשות איתם.

בהרצאות של עמותת עלם תקבלו ידע וכלים לזיהוי מוקדם, יצירת קשר משמעותי ושיח עם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה.

28/09/2026

עדי גילון מנהלת עלם דיגיטל: "תינוקת שעוד לא למדה ללכת היא כבר משפיענית הרשת הבאה?"

כמי שמנהלת את תחום הדיגיטל בעמותת עלם, השלט הזה גרם לי לעצור. דווקא משום שהוא נראה במבט ראשון חמוד ומשעשע, הוא מעלה שאלה רחבה יותר:
באיזה גיל אנחנו מתחילים לנרמל את הרעיון שחשיפה ברשת והפיכה ל'משפיען' הן חלק טבעי מהחיים?
מדי יום הצוותים שלנו נמצאים במרחבים שבהם בני ובנות הנוער מתנהלים.
בצ'אט האנונימי של עלם וברשתות החברתיות אנחנו פוגשים צעירים שמתמודדים, לצד היתרונות הרבים של העולם הדיגיטלי, גם עם לחצים סביב נראות, דימוי גוף, חשיפה, תגובות והצורך לקבל אישור מהסביבה.
ברור לי שמדובר בקמפיין פרסומי ובקריאייטיב שנועד להיות משעשע, ולא באמירה שתינוקות באמת צריכים להיות ברשתות החברתיות.
אבל אולי דווקא משום כך שווה לעצור לרגע ולשאול מה אנחנו מנרמלים. כשאפילו פעוטה מוצגת כ"המשפיענית החדשה שלנו", זה משקף עד כמה השפה של הרשת כבר מחלחלת אל תוך עולם הילדות, ואפילו הינקות.
לחברות ולמותגים גדולים יש כוח עצום בעיצוב השפה והנורמות שלנו, ועם הכוח הזה מגיעה גם אחריות. בעיניי, הדיון החשוב שהשלט הזה יכול לפתוח הוא לא רק על קמפיין כזה או אחר, אלא על איזה מרחב דיגיטלי ואיזו תרבות של חשיפה אנחנו רוצים לבנות עבור הילדים שגדלים לתוכם. אנחנו מצפים מחברות שמדברות למשפחות ולילדים לקחת אחריות לא רק על המוצר שהן מוכרות, אלא גם על העולם שהן עוזרות לעצב.

אי אפשר מצד אחד לראות את המחירים שבני נוער משלמים על תרבות החשיפה, ומצד שני להמשיך לנרמל אותה כאילו היא רק בדיחה חמודה.