מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר

מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר ברוכים הבאים לדף של מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, כאן אפשר למצוא על גולדה מאיר תעודות היסטוריות, קטעי וידאו, סיפורים ועוד

יו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה: מר שאול רחבי, חברי הוועד המנהל: ד"ר גילת גופר, ד"ר מורן סבוראי, מר יאיר אלברטון. עו"ד דויד אורן, ועדת ביקורת, גילי רומן, ועדת ביקורת.
מנכ"ל: עו"ד אמיר בשה (טלפון: 03-7743000, 050-8482829)

אתר מכון גולדה מאיר הכולל ארכיון דיגיטלי:

http://www.goldameir.org.il/

גולדה מאיר, החלה את פעילותה הציבורית כיו"ר "מועצת הפועלות" (כיום נעמת) בהסתדרות והגיעה עד לפסגה ראשת

הממשלה הראשונה של ישראל, והיחידה עד כה.

מאיר ניפצה את תקרת הזכוכית זמן רב לפני שהמונח היה שגור בפי כל. היא הייתה לשרת העבודה (אז קראו לזה "משרד העבודה והבינוי") המשפיעה ביותר מאז ומעולם. בשנותיה הראשונות והקריטיות כל כך של המדינה, עסקה מאיר בשיכון ובניית תשתיות, יישוב עולים, התמודדות עם בעיות אבטלה הקשות ויצירת תשתיות תחבורה שזכו לכינוי "כבישי גולדה", כבישים שנסללו לעיירות הפיתוח.

את 7 השנים שבהן כיהנה במשרד העבודה כינתה "השנים היפות שלי". באותן שנים היא יזמה, גיבשה ויישמה תכנית חקיקה מרשימה וחסרת תקדים. גולת הכותרת הייתה חוק הביטוח לאומי שכונה אז "חוק גולדה". החוק הסדיר לראשונה את מערכת הביטחון הסוציאלי של כל האזרחים – דמי אבטלה, לידה, קצבאות זקנה וילדים, קצבאות נכות ועוד.

בנוסף לכך חוקקה מאיר שורה של חוקי עבודה (חוקי מגן) המהווים עד היום את המסד של משפט העבודה בישראל: חוק חיילים משוחררים, חוק שירות מילואים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק שירות התעסוקה, חוק שכר שווה, חוק פיצויי פיטורים, חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. כל החוקים האלה הם פרי יוזמתה ופעילותה המאומצת כמי שעמדה בראש המשרד באותן שנים, וכולם התקבלו במהלך כהונתה (למעט חוק שירות התעסוקה, חוק פיצויי פיטורים וחוק שכר שווה – שהגתה והובילה אך התקבלו רק לאחר תום כהונתה).

בתפקידה הבא, שרת החוץ, כיהנה במשך עשר שנים. מאיר הובילה ופיתחה רשת של קשרים בין מדינת ישראל המבודדת של אז לבין מדינות העולם השלישי, בהן מדינות אפריקה. היא ראתה חשיבות עצומה בשילובן של הנשים במאמצי הפיתוח של המדינות הצעירות שאך השתחררו מעול הקולוניאליזם, ולצורך כך גם הקימה ב-1961 את "מרכז כרמל", שנועד לסייע לקידום נשים ממדינות מתפתחות על ידי מתן הכשרות מקצועיות בנושאים החיוניים לפיתוח ארצותיהם. המרכז פעיל גם היום ומיישם את חזונה של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בין לאומי של נשים באמצעות הכשרות בארץ ובחו"ל.

גולדה מאיר נבחרה לתפקיד ראש הממשלה ישראל אחרי שהועדפה על פני שני גנרלים מעוטרים (יגאל אלון ומשה דיין) ועל פני אחד מאבות הכלכלה הישראלית (פנחס ספיר). היא הנהיגה את המדינה במשך 5 שנים מורכבות וגורליות.

גולדה מאיר כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות, כשם שלא עוררה בי את המחשבה שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים – או שזה אסון ללדת ילדים. בכלל לא. וגברים מעולם לא נהגו בי לפנים משורת הדין".

היחסים המיוחדים בין ישראל לבין ארצות הברית נוכחים מאז ומתמיד בעתות חירום ומלחמה. בזמן מלחמת יום הכיפורים, 1973, ראש הממש...
08/06/2026

היחסים המיוחדים בין ישראל לבין ארצות הברית נוכחים מאז ומתמיד בעתות חירום ומלחמה.
בזמן מלחמת יום הכיפורים, 1973, ראש הממשלה גולדה מאיר הפעילה לחץ על מזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר, במטרה שהמעצמה תסייע בנשק לידידתה שבמזרח התיכון.
לתשובתו המתחמקת, ענתה מאיר בלשונה החדה, וקיבלה את מבוקשה.

הרבה לפני שהייתה ראש ממשלה, שרת חוץ או שרת העבודה, גולדה מאיר הייתה קופאית ב"סולל בונה".בכל סוף שבוע הגיעו ראשי קבוצות ה...
04/06/2026

הרבה לפני שהייתה ראש ממשלה, שרת חוץ או שרת העבודה, גולדה מאיר הייתה קופאית ב"סולל בונה".
בכל סוף שבוע הגיעו ראשי קבוצות העובדים לקבל שכר או מקדמה. אולם, לעיתים קרובות לא היה כסף בקופה. המנהלים ידעו זאת מראש, אך לא בלמו את זעמם: מי שנאלצה לעמוד מול העובדים ולהודיע שאין כסף הייתה גולדה.

לימים סיפרה על התחושות הקשות שהמצב עורר בה, ואף איימה להתפטר. היא לא הייתה מוכנה לספוג את הכעס במקום מי שקיבל את ההחלטות.
היה זה עבורה שיעור חשוב: מדיניות חברתית אינה נמדדת בהצהרות אלא ביכולת של אנשים לקבל את מה שהובטח להם בזמן.

בשנותיה הראשונות בארץ חיה גולדה מאיר בקיבוץ מרחביה, שם הכירה מקרוב את חיי העבודה, השותפות וההתיישבות. בספרה "חיי" תיארה ...
21/05/2026

בשנותיה הראשונות בארץ חיה גולדה מאיר בקיבוץ מרחביה, שם הכירה מקרוב את חיי העבודה, השותפות וההתיישבות. בספרה "חיי" תיארה את שגרת החיים הפשוטה של אותם ימים ואת חלקו של החלב בתזונת החלוצים:

"הואיל ולא יכולנו לשלוח את החלב שלנו לחיפה בשבת, היה תפריט השבת שלנו מבוסס על חלב. היינו שותים קפה, ועשינו לבן ולבניה".

חג שבועות שמח ומלא בכל טוב תוצרת הארץ!

ארכיון המדינה של אוקראינה חשף בסוף השבוע את רישום הלידה המקורי של גולדה מאיר, שנולדה בשם גולדה מאבוביץ' בקייב ב-3 במאי 1...
17/05/2026

ארכיון המדינה של אוקראינה חשף בסוף השבוע את רישום הלידה המקורי של גולדה מאיר, שנולדה בשם גולדה מאבוביץ' בקייב ב-3 במאי 1898.

פנקס הרישום, ששרד תהפוכות ומלחמות, הוכר כנכס בעל חשיבות לאומית והוצג לראש ארגון "נתיב" במשרד ראש הממשלה כפי שפורסם ב"ישראל היום".

היום מציינים את יום הולדתה של גולדה מאיר>>גולדה מאיר נולדה בקייב בשנת 1898 להוריה, משה יצחק ובלומה מאבוביץ'.כך תיארה את ...
03/05/2026

היום מציינים את יום הולדתה של גולדה מאיר>>

גולדה מאיר נולדה בקייב בשנת 1898 להוריה, משה יצחק ובלומה מאבוביץ'.

כך תיארה את ההשפעות שקיבלה מבית הוריה:
"אחד הדברים שלקחתי מהבית היא אי-ההסתגרות בעניינים אישיים. מאבא קיבלתי את העקשנות, מאמא ירשתי את האופטימיות".
(גולדה מאיר, "בית אבי")

באחד במאי 1949 התקיימה צעדת חג הפועלים - הראשונה לאחר הקמת מדינת ישראל.בראש התהלוכה צעדו חברי מועצת פועלי תל אביב, לצד ג...
01/05/2026

באחד במאי 1949 התקיימה צעדת חג הפועלים - הראשונה לאחר הקמת מדינת ישראל.

בראש התהלוכה צעדו חברי מועצת פועלי תל אביב, לצד גולדה מאיר, שנשאה דברים:
"יחי יום האחד במאי במדינת ישראל!
עמלנו, נלחמנו והגענו לחגה של תנועת פועלים עצמאית במדינת ישראל המשוחררת. אנו מאמינים שאם כל ציבור הפועלים ברחבי עולם ירצה באמת בשלום – הוא יקום ויהיה".

"כאילו ניתן לנו אות, קמנו על רגלינו, בוכים ומוחאים כפיים, בעוד בן גוריון קורא, וקולו נשבר פעם יחידה: 'מדינת ישראל תהא פת...
22/04/2026

"כאילו ניתן לנו אות, קמנו על רגלינו, בוכים ומוחאים כפיים, בעוד בן גוריון קורא, וקולו נשבר פעם יחידה: 'מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות'. זה היה לב לבה של ההכרזה, הסיבה למדינה והטעם לכל הדבר כולו. זכור לי שהתייפחתי בקול כאשר שמעתי את המילים הללו באותו אולם קטן, חם ומלא מפה לפה." (מתוך "חיי", גולדה מאיר).

חג עצמאות שמח!

עם כניסתה ללשכת ראש הממשלה, ההוראה הראשונה שנתנה גולדה מאיר למזכירה הצבאי, ישראל ליאור, הייתה שעליו להודיע לה מיד על הדי...
20/04/2026

עם כניסתה ללשכת ראש הממשלה, ההוראה הראשונה שנתנה גולדה מאיר למזכירה הצבאי, ישראל ליאור, הייתה שעליו להודיע לה מיד על הדיווחים המגיעים מפעולה צבאית, אפילו באמצע הלילה. "אני רוצה לדעת ברגע שהבחורים חוזרים ומה שלומם" כתבה, והוסיפה: "ידעתי שלא אוכל לשאת את המחשבה, כי כל הלילה ישנתי שנת ישרים בלי לדעת אפילו אם נהרגו חיילים או נפצעו. לעתים קרובות יותר מכפי שהייתי רוצה לזכור, ביליתי את הלילה כשאני מתהלכת אנה ואנה בבית הריק והגדול ומחכה לבוקר ולידיעות יותר מפורטות".

אחד האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל וביחסו של הציבור הישראלי לזיכרון השואה, משפט אייכמן, הציף גם רגע של בחינה מוסר...
14/04/2026

אחד האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל וביחסו של הציבור הישראלי לזיכרון השואה, משפט אייכמן, הציף גם רגע של בחינה מוסרית, בין זיכרון לנקמה.

בתום המשפט שנמשך כ-8 חודשים ומעל 100 עדויות, נגזר דינו של הנאשם לעונש מוות.

גולדה מאיר, צידדה בגזר הדין, ואמרה בנחרצות כי "אין אנו צמאי דם. יש לי צער על דבר אחד, שבחור יהודי יצטרך לעשות את זה, אבל זה יהיה לו לכבוד".
11 שרים ובהם גולדה מאיר הצביעו בעד ההוצאה להורג.

הנשיא בן צבי דחה את בקשת החנינה של אייכמן. בשתי דקות לחצות הלילה, 31.5.1962, הוצא אייכמן להורג.

באביב 1946, בדיוק לפני 80 שנה, שתי אוניות מעפילים עמדו להפליג לארץ ישראל מנמל לה ספציה שבאיטליה. בטרם הרימו עוגן, אסרו ע...
01/04/2026

באביב 1946, בדיוק לפני 80 שנה, שתי אוניות מעפילים עמדו להפליג לארץ ישראל מנמל לה ספציה שבאיטליה. בטרם הרימו עוגן, אסרו עליהם הבריטים לעזוב את הנמל.

בתגובה, פתחו המעפילים בשביתת רעב. כהבעת תמיכה וסולידריות עם האחים שבדרך, גם הנהגת היישוב העברי, ובכללה גולדה מאיר, פתחה בשביתת רעב מול השלטון הבריטי. ביום השלישי לשביתת הרעב שחל בערב פסח, עלתה סוגיה. הרב הראשי, יצחק הרצוג, הודיע כי יש לסיים את השביתה, ולקיים את סדר הפסח. גולדה וחבריה ערכו התייעצות והמסקנה היתה: אין הם חייבים אלא באכילת כזית מצה, וכך השביתה נמשכה. "אותו ערב היה הסדר נוגע אל הלב ביותר", סיפרה גולדה. "אז, וכל ימי שביתת הרעב שלנו, מילאו יהודים מתפללים ומזמרים את החצר מתחתינו...".

גולדה ונציגים נוספים נפגשו עם המזכיר הראשי לממשלת המנדט, וביקשו ממנו לאפשר למעפילים להגיע לארץ, וכך ענה: "גברת מאירסון, האם את חושבת לרגע שממשלת הוד מלכותו תשנה את מדיניותה מפני שאת לא תאכלי?". גולדה השיבה: " לא, אין לי כלל אשליות כאלו. אם מותם של שישה מיליונים לא שינה את מדיניות הממשלה, אינני משערת שהעובדה שאני לא אוכל תביא לכך. אבל זה לפחות אות של סולידריות".

שביתת הרעב של המעפילים בלה ספציה ושל גולדה וחבריה הצליחה – ב-8.5.1946, שתי אוניות מעפילים הפליגו לחופי הארץ ו- 1,014 רישיונות עליה נופקו כדת וכדין.

מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה מאחל פסח שקט, בטוח ושמח!

Address

מצדה 7
Bene Beraq
5126122

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

037743000

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר:

Share