מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר

מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר ברוכים הבאים לדף של מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, כאן אפשר למצוא על גולדה מאיר תעודות היסטוריות, קטעי וידאו, סיפורים ועוד

יו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה: מר שאול רחבי, חברי הוועד המנהל: ד"ר גילת גופר, ד"ר מורן סבוראי, מר יאיר אלברטון. עו"ד דויד אורן, ועדת ביקורת, גילי רומן, ועדת ביקורת.
מנכ"ל: עו"ד אמיר בשה (טלפון: 03-7743000, 050-8482829)

אתר מכון גולדה מאיר הכולל ארכיון דיגיטלי:

http://www.goldameir.org.il/

גולדה מאיר, החלה את פעילותה הציבורית כיו"ר "מועצת הפועלות" (כיום נעמת) בהסתדרות והגיעה עד לפסגה ראשת הממשלה הראשונה של ישראל, והיחידה עד כה.

מאיר ניפצה את תקרת הזכוכית זמן רב לפני שהמונח היה שגור בפי כל. היא הייתה לשרת העבודה (אז קראו לזה "משרד העבודה והבינוי") המשפיעה ביותר מאז ומעולם. בשנותיה הראשונות והקריטיות כל כך של המדינה, עסקה מאיר בשיכון ובניית תשתיות, יישוב עולים, התמודדות עם בעיות אבטלה הקשות ויצירת תשתיות תחבורה שזכו לכינוי "כבישי גולדה", כבישים שנסללו לעיירות הפיתוח.

את 7 השנים שבהן כיהנה במשרד העבודה כינתה "השנים היפות שלי". באותן שנים היא יזמה, גיבשה ויישמה תכנית חקיקה מרשימה וחסרת תקדים. גולת הכותרת הייתה חוק הביטוח לאומי שכונה אז "חוק גולדה". החוק הסדיר לראשונה את מערכת הביטחון הסוציאלי של כל האזרחים – דמי אבטלה, לידה, קצבאות זקנה וילדים, קצבאות נכות ועוד.

בנוסף לכך חוקקה מאיר שורה של חוקי עבודה (חוקי מגן) המהווים עד היום את המסד של משפט העבודה בישראל: חוק חיילים משוחררים, חוק שירות מילואים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק שירות התעסוקה, חוק שכר שווה, חוק פיצויי פיטורים, חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. כל החוקים האלה הם פרי יוזמתה ופעילותה המאומצת כמי שעמדה בראש המשרד באותן שנים, וכולם התקבלו במהלך כהונתה (למעט חוק שירות התעסוקה, חוק פיצויי פיטורים וחוק שכר שווה – שהגתה והובילה אך התקבלו רק לאחר תום כהונתה).

בתפקידה הבא, שרת החוץ, כיהנה במשך עשר שנים. מאיר הובילה ופיתחה רשת של קשרים בין מדינת ישראל המבודדת של אז לבין מדינות העולם השלישי, בהן מדינות אפריקה. היא ראתה חשיבות עצומה בשילובן של הנשים במאמצי הפיתוח של המדינות הצעירות שאך השתחררו מעול הקולוניאליזם, ולצורך כך גם הקימה ב-1961 את "מרכז כרמל", שנועד לסייע לקידום נשים ממדינות מתפתחות על ידי מתן הכשרות מקצועיות בנושאים החיוניים לפיתוח ארצותיהם. המרכז פעיל גם היום ומיישם את חזונה של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בין לאומי של נשים באמצעות הכשרות בארץ ובחו"ל.

גולדה מאיר נבחרה לתפקיד ראש הממשלה ישראל אחרי שהועדפה על פני שני גנרלים מעוטרים (יגאל אלון ומשה דיין) ועל פני אחד מאבות הכלכלה הישראלית (פנחס ספיר). היא הנהיגה את המדינה במשך 5 שנים מורכבות וגורליות.

גולדה מאיר כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות, כשם שלא עוררה בי את המחשבה שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים – או שזה אסון ללדת ילדים. בכלל לא. וגברים מעולם לא נהגו בי לפנים משורת הדין".

בספטמבר 1969 יצאה גולדה מאיר לארה"ב, להיפגש עם הנשיא ניקסון. ביקוריי עבודה רשמיים של מדינאים ישראלים בארה"ב, לא היו דבר ...
27/09/2026

בספטמבר 1969 יצאה גולדה מאיר לארה"ב, להיפגש עם הנשיא ניקסון.
ביקוריי עבודה רשמיים של מדינאים ישראלים בארה"ב, לא היו דבר של מה בכך, ולגולדה קדם רק לוי אשכול חמש שנים קודם לכן.

וכך כתבה מאיר על ההכנות למפגש:
"ודאי שהיו לי ספקות לגבי סיכויי ההצלחה. מעולם לא נפגשתי עם ריצ'ארד ניקסון, ואת רוב האנשים שסביבו אפילו לא הכרתי. בדבר אחד הייתי בטוחה: בלי הבדל מה הרושם שאולי אעשה עליו, חובתי היא להביא לפני הנשיא את כל הבעיות והקשיים שלנו, ולנסות לשכנע אותו שאפשר לבקש מאתנו הרבה בפשרות ובוויתורים אבל אין לדרוש מאתנו שנוותר על חלום השלום שלנו או שנפנה אפילו חייל אחד שעל-אדמה אחד לפני שיושג הסכם בין הערבים לבינינו. וזה לא היה הכל. היה לנו צורך נואש בנשק, ונדמה היה לי שעלי לבקש אותו ממנו בעצמי".

"ביליתי את השבועות שלפני צאתי בעבודת שעות נוספות עם היועצים שלי, בפרט עם דיין ועם הרמטכ"ל, חיים בר-לב, על 'רשימת הקניות' שהייתי צריכה לקחת איתי לוושינגטון. בנוסף לבקשה של 25 פאנטומים ו-8 מטוסי סילון מדגם סקייהוק, היה בדעתי לבקש מן הנשיא גם מלוות בריבית נמוכה בשיעור 200 מיליון דולר בשנה למשך חמש שנים שיעזרו לנו לשלם את מחיר המטוסים שקיווינו שנוכל לקנות אותם".

"הַשָּׁעָה הָיְתָה וְתִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר" (נתן יונתן)בצוהריי יום הכיפורים תשל"ד, הפרו את השקט...
20/09/2026

"הַשָּׁעָה הָיְתָה וְתִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר" (נתן יונתן)

בצוהריי יום הכיפורים תשל"ד, הפרו את השקט אזעקות עולות ויורדות. פרצה מתקפת פתע משולבת של צבאות מצרים וסוריה, ונפתחה מלחמה עקובה מדם שתטלטל את החברה הישראלית.

חיים בר לב תיאר לימים את תפקודה של ראש הממשלה גולדה מאיר: "גולדה לא היתה בין אלה אשר בשעות הקשות של המלחמה ההיא, סברה כי הכל אבוד, שאין ברירה אלא להתקפל ולהילחם עד הכדור האחרון, וזה שוב נבע מתוך האמונה השורשית שלה בצדק שלנו, בחיוניות שלנו, בכשרונות שלנו".

יעקב חזן הוסיף: "היא לא יכלה לסלוח לעצמה עד סוף חייה. היא לא סלחה לעצמה על שהיא לא הלכה אחרי חששותיה וחושיה, ויותר מדי שמעה לעצות מסביב. היא אמרה, מבחינה משפטית וחוקית אני בסדר גמור. לא ימצאו בי שום רבב. אבל זה לא מעניין אותי בכלל. אותי מעניין דבר אחר. אני, בתור ראש הממשלה, בתור גולדה מאיר, הייתי חייבת להרגיש את הסכנה. ומה שאני לא יכולה לסלוח לעצמי, שהפעם לא הייתי נאמנה לעצמי, רק הייתי נאמנה ליועצים. וזה, למעשה כישלון חמור שאינני יכולה לסלוח לעצמי".

בתמונה: רוה"מ גולדה מאיר מבקרת פצוע בבית החולים תל השומר, 15.10.1973.
צילום: חנניה הרמן, אוסף התצלומים הלאומי

שתהא שנה בה נזכה לראות את התגשמות חזונה של גולדה מאיר. שנה טובה ממכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה🍏🍯
10/09/2026

שתהא שנה בה נזכה לראות את התגשמות חזונה של גולדה מאיר.

שנה טובה ממכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה🍏🍯

האחד בספטמבר - מנהיגות ומנהיגי המחר נכנסים הבוקר בשערי בית הספר>>בספרה "חיי" תיארה גולדה מאיר את זיכרונותיה משנות בית הס...
01/09/2026

האחד בספטמבר - מנהיגות ומנהיגי המחר נכנסים הבוקר בשערי בית הספר>>

בספרה "חיי" תיארה גולדה מאיר את זיכרונותיה משנות בית הספר, שם החלה להתעצב מנהיגותה:
"התחלתי ללמוד בבית הספר - בבניין ענקי, דומה למבצר - ברחוב הרביעי ליד מבשלת השיכר המילווקית המפורסמת של שליץ, ואני אהבתי אותו. אינני זוכרת כמה זמן עבר עלי עד שלמדתי אנגלית (בבית כמובן, דיברנו אידיש, ולטוב המזל דיברו אידיש כמעט כל שאר התושבים ברחוב וולנאט), אבל לא זכור לי שאי פעם היתה הלשון בעיה של ממש בשבילי, ולכן ודאי קלטתי אותה מהר. במהירות גם מצאתי לי חברות. שתיים מאותן חברות מן הכיתה הראשונה או השנייה נשארו ידידות כל ימי חיי, ושתיהן גרות עכשיו בישראל."

לימים, כשסיימה את בית הספר היסודי, כבר נשאה גולדה את נאום הפרידה בשם כיתתה, וחלמה להיות מורה:

"כשהייתי בת 14 סיימתי את בית הספר היסודי. היו לי ציונים טובים ונבחרתי לשאת את נאום הפרידה בשם הכיתה בחגיגת הסיום. העתיד נראה לי בהיר ומרנין מאוד. ברור היה שאמשיך בלימודיי בבית ספר תיכון, ואחר כך אולי אפילו איעשה מורה, ולכך שאפתי ביותר. חשבתי, ועדיין אני חושבת כך כיום, שההוראה הוא המקצוע הנאצל והמספק ביותר. מורה טוב פותח לילדים עולם ומלואו, מאפשר להם ללמוד להפעיל את שכלם, ובהרבה מובנים הוא מכשיר אותם לחיים. ידעתי שאוכל ללמד היטב, משעה שאני עצמי ארכוש לי השכלה במידה מספקת, ורציתי בסוג זה של אחריות".

נאחל שנת לימודים טובה, משמעותית ומלאת סקרנות - לתלמידים ולתלמידות, לצוותים החינוכיים, ולהורים המלווים אותם בדרך.

בשנת 1947 נסעה גולדה מאיר לקפריסין, כדי לפעול למען מאות הילדים שהוחזקו במחנות העקורים. באותה תקופה ישבו במחנות כ־40,000 ...
21/08/2026

בשנת 1947 נסעה גולדה מאיר לקפריסין, כדי לפעול למען מאות הילדים שהוחזקו במחנות העקורים. באותה תקופה ישבו במחנות כ־40,000 יהודים, ומדי חודש הרשו הבריטים ל־1,500 יהודים בדיוק להיכנס לארץ ישראל: 750 ממחנות אירופה ו־750 מקפריסין. המדיניות התבססה על העיקרון "ראשון נכנס, ראשון יוצא", וכתוצאה מכך נגזר על ילדים קטנים רבים לחיות חודשים על חודשים בתנאים קשים מאוד.
הרופאים במחנות הזהירו אותה: "לא נוכל עוד לשאת באחריות לבריאותם של התינוקות אם יישארו חורף אחד נוסף במחנות".

גולדה החלה לפעול מול השלטון הבריטי, עד שהצליחה להגיע להסדר שיאפשר למשפחות עם ילדים מתחת לגיל שנה לצאת מקפריסין "מחוץ לתור", ואף השיגה היתר לילדים יתומים לעזוב בהקדם האפשרי.

בספרה "חיי" תיארה גולדה מפגש מקרי שהתרחש כעשרים שנה לאחר מכן:
"בזמן שביקרתי בקיבוץ אחד בנגב, ניגשה אלי בהיסוס אישה אחת. 'סלחי לי שאני מטרידה אותך', אמרה, 'אבל זאת פעם ראשונה במשך כל השנים האלו שמזדמן לי להודות לך'. 'על מה?' שאלתי. 'אני הייתי בקפריסין עם תינוקת ב-1947' ענתה, "ואת הצלת אותנו. עכשיו הייתי רוצה שתפגשי את התינוקת ההיא'. ה'תינוקת' היתה בחורה חסונה ויפת תואר כבת עשרים שרק עכשיו סיימה את שירותה הצבאי, וברור היה שהיא חושבת שאני יצאתי מדעתי כאשר נתתי לה נשיקה חמה לעיני כל, בלי מילה של הסבר".

"נשים עושות היסטוריה, וההיסטוריה צריכה לזכור אותן" (ח"כ מרב מיכאלי, מובילת החוק)>>הכנסת אישרה את הצעת החוק להנצחת גולדה ...
30/07/2026

"נשים עושות היסטוריה, וההיסטוריה צריכה לזכור אותן" (ח"כ מרב מיכאלי, מובילת החוק)>>

הכנסת אישרה את הצעת החוק להנצחת גולדה מאיר, ביוזמתן של ח"כ מרב מיכאלי וח"כ פנינה תמנו שטה.
הצעת החוק נועדה להנציח את זכרה ופועלה של גולדה מאיר באמצעות הקמת "מרכז גולדה מאיר לחקר החברה בישראל".
בנוסף, ח' בכסלו, יום פטירתה של מאיר ייקבע כ"יום גולדה מאיר", ובו יתקיימו טקסי זיכרון ופעילויות להנחלת מורשתה בבתי הספר ובצה"ל.

היום התקיים טקס האזכרה לזכרו של משה שרת, שר החוץ הראשון, ראש הממשלה השני ויו"ר הסוכנות היהודית. מכון גולדה מאיר למנהיגות...
12/07/2026

היום התקיים טקס האזכרה לזכרו של משה שרת, שר החוץ הראשון, ראש הממשלה השני ויו"ר הסוכנות היהודית.
מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה כיבד את הטקס, ומנכ"ל המכון עו"ד אמיר בשה הניח זר.

גולדה מאיר נכנסה למשרד החוץ אחרי כהונתו של משה שרת, ואת תהליך החפיפה תיארה בספרה "חיי": "משך שלושה ימים נתן לי תדריך יסודי שכמוהו לא קיבלתי מימי משום אדם בשום עניין. טיפוסי היה הדבר לשרת שהוא ידע על המשרד שלו הכל עד לפרטי-פרטים, לרבות השם, המצב המשפחתי והבעיות האישיות של כל מי שעבד שם. הוא ידע אפילו את שמות ילדיהם של כל העובדים”.

צילום: הנס פין, לע״מ

כשהבריטים פשטו על בנין המוסדות הלאומיים>>אירוע לציון 80 שנה ל”שבת השחורה” יתקיים ביום רביעי, 15.7.2026, בבניין המוסדות ה...
07/07/2026

כשהבריטים פשטו על בנין המוסדות הלאומיים>>
אירוע לציון 80 שנה ל”שבת השחורה” יתקיים ביום רביעי, 15.7.2026, בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים.
הציבור מוזמן בהרשמה מראש, קישור בתגובה הראשונה.

שנת הלימודים תשפ"ו מגיעה לקו הסיום,התעודות נדפסות והחופש הגדול מחכה מעבר לפינה. עם סיום לימודיה של גולדה בביה"ס התיכון ב...
25/06/2026

שנת הלימודים תשפ"ו מגיעה לקו הסיום,
התעודות נדפסות והחופש הגדול מחכה מעבר לפינה.

עם סיום לימודיה של גולדה בביה"ס התיכון בשנת 1916, הודפס ספר מחזור ובו תצלום של כל אחד מהתלמידים לצד חתימתו ולצד משפט המאפיין אותו. על גולדה נכתב "אלה שסביבה, ילמדו ממנה את דרכי הכבוד המושלמות".

נאחל לתלמידות והתלמידים קיץ נעים ובטוח!

היחסים המיוחדים בין ישראל לבין ארצות הברית נוכחים מאז ומתמיד בעתות חירום ומלחמה. בזמן מלחמת יום הכיפורים, 1973, ראש הממש...
08/06/2026

היחסים המיוחדים בין ישראל לבין ארצות הברית נוכחים מאז ומתמיד בעתות חירום ומלחמה.
בזמן מלחמת יום הכיפורים, 1973, ראש הממשלה גולדה מאיר הפעילה לחץ על מזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר, במטרה שהמעצמה תסייע בנשק לידידתה שבמזרח התיכון.
לתשובתו המתחמקת, ענתה מאיר בלשונה החדה, וקיבלה את מבוקשה.

Address

מצדה 7
Bene Beraq
5126122

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

037743000

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר:

Shortcuts

Share