29/10/2026
באתי לקיבוץ דפנה כדי להיות מדריכה. לא ידעתי שעם הזמן אהפוך לחלק מהקהילה״.��לפני שנה יעל הגיעה לקיבוץ דפנה כדי להדריך במערכת החינוך הבלתי פורמלי. היום, כשהיא מתחילה את השנה השנייה שלה בתוכנית דרך רביד, היא כבר מרגישה חלק בלתי נפרד מהקהילה.
״בשנה האחרונה נוצר לי קשר עמוק עם החניכים והחניכות, עם המשפחות ועם האנשים בקיבוץ. אני מרגישה שאני לא רק מגיעה לעבודה, אלא באמת חלק מהקהילה הזאת״.
עבור יעל, הקשר עם החניכים הוא הרבה מעבר לשעות הפעילות. היא רואה בעצמה דמות בוגרת ויציבה בחיים שלהם, מישהי שהם יכולים לסמוך עליה גם ברגעים הפחות פשוטים.
אחד הרגעים שבהם הקשר הזה קיבל משמעות מיוחדת היה בתקופת האזעקות בצפון. למרות המצב הביטחוני, יעל בחרה לחזור לדפנה ולהיות עם החניכים והחניכות שלה במקלטים. דווקא בתקופה הזאת, הנוכחות המשותפת וההתמודדות עם המציאות המורכבת חיזקו את הקשר ביניהם.
״העבודה החינוכית יכולה להיות מאתגרת, אבל היא גם נותנת לי המון בחזרה. יכולתי להישאר במקום הנוח שלי, אבל בחרתי להגיע לכאן, ואני שמחה על הבחירה הזאת בכל יום מחדש״.
וזה בדיוק המשמעות של דרך רביד: צעירים וצעירות שבוחרים להשתלב במערכות החינוך ובחיי הקהילה ביישובי הגבול, להיות שם לאורך זמן ולקחת חלק בצמיחה המחודשת שלהם.