צלול | Zalul Environmental Association

  • Home
  • צלול | Zalul Environmental Association
Website Contact the organization

צלול | Zalul Environmental Association שומרת הסף של הים, החופים והנחלים של ישראל. Israel's leading environmental NGO for keeping the seas, streams and water resources of Israel clean

צלול" היא עמותה סביבתית, הפועלת בנחישות למען ים צלול, נחלים נקיים ולשמירה על מקורות המים של מדינת ישראל, למען הטבע למען הנוף ולמען רווחת הציבור. עיקר פעילות העמותה הוא בהארת נושאים הסובלים מהזנחה ומשתיקה שלטונית והבאתם למודעות הציבור, השפעה על מקבלי החלטות בנושאים אלה, שינוי סדר היום הציבורי, חקיקה, מחקר וחינוך

מיום הקמתה ב-1999 נחשבת עמותת "צלול" לאחד הארגונים הסביבתיים המובילים בארץ וזאת בשל דבקותה במטרות שהציבה לעצמה , עד להשגת השינוי המיוחל. כך למשל, פעלה צלול להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, העמותה פועלת להוצאת בוצת השפד"ן מהים התיכון, למען הסרת הזיהום מנחלי הארץ ובראשם נחל אלכסנדר, נחל חדרה, נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל לכיש, נחל שגור ואחרים. העמותה פועלת להפסקת זיהום הנחלים באמצעות פלט בריכות הדגים ובתחום השבת המים לנחלי הארץ..
בצוות "צלול" מומחי סביבה, אנשי אקדמיה, עורכי דין, מומחי יחסי ציבור ומתנדבים, שמאמינים שזכותו של
הציבור ליהנות מים צלול ומנחלים נקיים. Zalul is one of Israel's leading environmental NGOs dedicated to protecting the seas and rivers of Israel. Zalul accomplishes its mission through conservation, activism, research, awareness-raising, and education. Zalul challenges Israel's existing power structure and strives to bring the issues of water preservation and environmental protection to the forefront of the Israeli public. Zalul was founded in 1999 by a few concerned citizens who recognized the dire need for environmental activism and advocacy in Israel. The group continues to wage strategic campaigns that target unchallenged municipalities, corporations, and the national government on the basis of their negligence and destruction of Israel's most essential natural resource - water. Zalul is responsible for some of the leading campaigns for water protection in Israel in recent years. It tackles environmental issues that other organizations shy away from, such as the preservation of the coral reef in the Gulf of Eilat (Aqaba) and the fight for removal of the fish cages from the Red Sea. The Zalul team is comprised of dedicated professionals from various fields, including environmental science, law, academia, public relations, lobbyists, volunteers, and concerned citizens. Although a small group, the Zalul team's potency lies in the devotion of its combined expertise towards working for environmental change in Israel. Zalul is generously supported by various sources, such as the Kahn family, that do not jeopardize its uncompromising commitment to environmental protection. For more information about Zalul please contact us at [email protected].

סגירת רוב מתקני ההתפלה בארץ, בעקבות הזיהום שהתגלה בים התיכון, היא, ככל הנראה, תוצאה של שילוב גורמים, ביניהם היעדר מוחלט ...
01/09/2026

סגירת רוב מתקני ההתפלה בארץ, בעקבות הזיהום שהתגלה בים התיכון, היא, ככל הנראה, תוצאה של שילוב גורמים, ביניהם היעדר מוחלט של טיפול בביוב ברצועת עזה המוזרם באופן חופשי ובאמצעות ביוביות (מכליות כביש השואבות ביוב) אל הים, מספר ק"מ דרומית למתקני ההתפלה שלנו.
האירוע ממחיש שוב כמה משק המים השפירים, שמבוסס ברובו על מי התפלה - רגיש לזיהומים ונמצא תחת איום מתמיד.
צילומי לווין מראים שהזיהום הגורם לפריחת מיקרו-אצות במי הים, מגיעה מעזה וגם מדלתת הנילוס, מזג האוויר וזרמי הים בסוף השבוע הניעו אותם לכיוון חופי ישראל בריכוזים גבוהים מהרגיל שהעירו גם את חיישני האזהרה בפתחי היניקה של מתקני ההתפלה מאשקלון עד שורק. כתוצאה מכך חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הימיים הפועלים בישראל הושבתו ורק מתקן ההתפלה בחדרה המשיך לעבוד.
מתקני ההתפלה בישראל מספקים 75% מאספקת המים לערים, ובדרום גם חלק לא מבוטל מאספקת המים לחקלאות. אי לכך הודיעה רשות המים על עצירת אספקת המים לחקלאים בדרום ומספר רשויות מקומיות עצרו את השקית הגינות הציבוריות והוציאו הודעות אזהרה לתושבים לחסוך במים ולהצטייד במים לחירום.
האירוע שטרם הסתיים (הבוקר הושבתו שוב מתקני התפלה בדרום) הוא קריאת אזהרה למשק המים על התלות העצומה של ישראל במתקני ההתפלה.
האירוע מלמדנו שחייבים להיערך לשיבושים בהפקת מים מותפלים מסיבות שונות: פעם זה אירוע זיהום ים מגלישות ביוב או נפט, ובפעם הבאה זה עלול להיות התקפת סייבר או טילים.
על רשות המים לשמור על כושר ההפקה של בארות המים באמצעות שיקום קידוחים שנסגר בגלל גילם (רוב הבארות הגיעו לגיל מבוגר ויש לחדשם) או שהזדהמו, לעודד את המגזר העירוני והפרטי לקדוח בפיקוח בארות חדשות ולמנוע זיהומי קרקע שגורמים להשבת בארות .לא פחות חשוב, על רשות המים והאוצר לפרסם קמפיינים קבועים לחסכון במים בכל המגזרים ובעיקר במגזר העירוני. במדינה שבה האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.8 אחוז בשנה אין מנוס מחיסכון, ולא נאלץ להקים מתקן התפלה חדש בכל שנתיים תוך בזבוז אדיר של אנרגיה ותפיסת שטחי חוף יקרים.

בנוגע לאירוע הזיהום: ממשלת ישראל ומפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) חייבות לפעול באופן דחוף לשיקום מערכות הביוב בעזה ולהבין כי מפגעים סביבתיים אינם מכירים בגבולות וכי הפגיעה במתקני טיפול השפכים בעזה משליכה באופן מידי על הסביבה, בטחון המים ובריאות הציבור בשני הצדדים.

ידוע לנו כי נערכו מספר פניות לממשלה, למתפ"ש ולמפקדה האמריקאית בקרית גת, בין היתר מטעם הארגון אזורי אקופיס מזרח תיכון, בבקשה לאפשר כבר עכשיו קליטה של הביוביות מעזה שמפנות ביוב מבורות הספיגה הגולשים, ומתעלות ביוב פתוחות למתקן טיפול בצד שבשליטת ישראל ברצועה.
בהיעדר טיפול נאות, ביוביות אלו מזרימות את השפכים לים, לצד הביוב שזורם ישירות לים ממגורי תושבי עזה הסמוכים לים.
בכוונת עמותת 'צלול' לפנות עוד היום למתפ"ש ולמפקדת התאום הבינ"ל לרצועת עזה ולדרוש כי שיקום מערכות הטיפול בשפכים יעמדו בראש סדרי העדיפויות שלה.

פרופ' ג'ק גילרון מומחה להתפלה (אמריטוס במכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון) כותב:
"ההודעה של רשות המים על סגירת חלק ממתקני ההתפלה, ליד החוף הדרומי של הים התיכון, מדגישה את רגישות המתקנים לאירועים חריגים. ייתכן שחלק מהעכירות שהוזכרה נובע מפריחת אצות (צילומי לווין הראו עלייה ניכרת ברמת הכלורופיל ליד החוף הדרומי). ידוע שנוטריינטים מביוב לא מטופל הוא גורם המחמיר את הסיכון לפריחת אצות (algal blooms) והפרשות של מיקרובים שיכולים לסכן את הביצועים של מתקני התפלה ממברנליים (Bar-Zeev et al., Water Research, 2021). הבעיה הכאובה של אי-טיפול בביוב מעזה והזרמתו לים עדיין לא מקבלת את המענה המתבקש של מתקני טיהור וזה מעלה את הסכנה גם למתקני ייצור המים של מדינת ישראל ליד חוף ים התיכון הדרומי בו ממוקמים 5 ממתקני התפלה הגדולים של המדינה.
בעיה חמורה יותר נעוצה בקרבת נקודות שאיבה של מי הזנה של מתקני התפלה לנתיבי שיט של מכליות נפט כאשר דליפה משמעותית יכולה להשבית מתקן התפלה עד כמה חודשים.
המקרה הנוכחי רק מדגיש הצורך לתכנן ולהיערך לסיכונים למקור מרכזי של מי השתיה של מדינת ישראל.
אקופיס - EcoPeace
רשות המים

אנחנו שמחים לפרסם את האג'נדה הכחולה־ירוקה של "צלול" לכנסת ה־26. האג'נדה מיועדת למועמדות ולמועמדים  לכנסת ומסמנת את מה שח...
31/08/2026

אנחנו שמחים לפרסם את האג'נדה הכחולה־ירוקה של "צלול" לכנסת ה־26.

האג'נדה מיועדת למועמדות ולמועמדים לכנסת ומסמנת את מה שחשוב שכולנו נדרוש מהממשלה הבאה לטובת הסביבה והבריאות של כולנו.

ים נקי, מים בטוחים, נחלים שאפשר לשכשך בהם בבטחה, וסביבה בריאה מזיהומים- אינם נחלתם של סקטור אחד בחברה- הם נוגעים לבריאות, לכלכלה, לביטחון, לאיכות החיים ולעתיד של כולנו.

אז מה נמצא באג'נדה הכחולה־ירוקה?

שמירת ים והחופים – הגנה על החופים מפיתוח פוגעני, מניעת הזרמות ביוב לים, טיפול בזיהומי "גשם ראשון" והיערכות אמיתית לאירועי זיהום ים בשמן.

מעבר לאנרגיות מתחדשות ועצירת התרחבות ענף הגז והנפט – קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, הקפאת רישיונות חדשים לחיפושי גז ונפט, תיקון חוק הנפט וקידום סגירת בז"ן והתעשיה המזהמת במפרץ חיפה.

שמירה על מפרץ אילת ושוניות האלמוגים – אחד מנכסי הטבע הייחודיים והחשובים בעולם: החזרת מדיניות "אפס תוספת סיכון", מניעת הרחבת שינוע הנפט של קצא"א, החמרת ההגנה מפני זיהום ועצירת פיתוח חופי פוגעני.

משק מים בר־קיימה – לא להסתמך רק על התפלה: שיקום מקורות מים, ניהול ביקושים וחיסכון מים ותמחור שמעודד צריכה אחראית.

מניעת זיהום נחלים ושיקום המערכות האקולוגיות – שדרוג מערך הטיפול בשפכים ובקולחים, החמרת האכיפה על מזהמי נחל, טיפול בזיהום נחלי הצפון ובזיהומים ביהודה ושומרון וקידום רגולציה שתפחית תרופות, הורמונים ומזהמים נוספים בקולחים ובמי התהום.

משק הפסולת ופלסטיק חד־פעמי – חוק פסולת לאומי והקמת רשות פסולת מקצועית ועצמאית, חיזוק הטיפול במקור: צמצום פסולת וייעול ההפרדה, צמצום ההטמנה, החזרת המס על כלים חד־פעמיים, תיקון חוקי הפיקדון, האריזות והשקיות וחקיקה ארצית למניעת פלסטיק חד־פעמי בחופים.

ובתוך כל אלה יש כמה שינויי מדיניות שהממשלה והכנסת הבאות חייבות לקדם כבר במושב הראשון:

* לחוקק סוף־סוף את חוק התלמ"ת ולהקצות את התקציב, כוח האדם והציוד הדרושים להתמודדות עם אסון נפט בים.
* להגביר את הפיקוח והאכיפה על רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב לטפל בתשתיות מים וביוב לקויות: לעצור את גלישות הביוב ליםולטפל בחיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והניקוז, להעניק כלים ותקציבים לרשויות להתמודדות עם זיהומי הגשם הראשון.
* להקפיא מתן רישיונות חדשים לחיפושי גז ונפט, לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות ולזרז את לוחות הזמנים של תמ"א 75 לסגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה.
* להחזיר את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת ולמנוע את הרחבת שינוע הנפט של קצא"א.
* להפוך את זיהום הנחלים ללא משתלם באמצעות היטלים וקנסות, ולהשקיע תקציב תוספתי לשדרוג המט"שים ותשתיות הקולחים.
* לחוקק חוק פסולת לאומי, לאסור הכנסת פלסטיק חד־פעמי לחופים ולהחזיר את המיסוי על הכלים החד־פעמיים.

ועכשיו הכדור גם אצלנו, הציבור.

מגיעים לחוג בית? פוגשים מועמדת או מועמד לכנסת? שומעים הבטחות על "מה נעשה ביום שאחרי הבחירות"?

שאלו אותם האם הם מוכנים להכניס את האג'נדה למצע והאם מוכנים להתחייב לפעול למען הים, החופים, הנחלים ולמען סביבה בריאה לכולנו.

רק ביחד יהיה פה צלול!

לאג'נדה המלאה >> https://zalul.org.il/agenda-2026/
מפלגת הליכוד יש עתיד בראשות יאיר לפיד מפלגת כחול לבן ישראל ביתנו הציונות הדתית
Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו Yair Lapid - יאיר לפיד בני גנץ - Benny Gantz בצלאל סמוטריץ' איתמר בן גביר Yair Golan - יאיר גולן

אנחנו אמנם בסוף אוגוסט, אבל לנוכח משבר האקלים והעליה בשכיחותם ועוצמתם של אירועי מזג אויר קיצוני- אנחנו עומדים לחוות בקרו...
27/08/2026

אנחנו אמנם בסוף אוגוסט, אבל לנוכח משבר האקלים והעליה בשכיחותם ועוצמתם של אירועי מזג אויר קיצוני- אנחנו עומדים לחוות בקרוב אירוע גשם משמעותי וחריג לחודש אוגוסט.

לפי תחזית השירות המטאורולוגי, בימים הקרובים צפוי גשם משמעותי- אחרי קיץ חם ויבש שהותיר את הרחובות, הכבישים ומערכות הניקוז עם עומסים של שמנים, פסולת פלסטיק ומזהמים שהצטברו במשך התקופה היבשה.

הרשויות חייבות להיערך טוב יותר ומוקדם יותר ולא להיות מופתעות מהגשם הראשון ששוטף את כל מה שהצטבר ברחובות אל מערכות הניקוז, ומשם – לנחלים ולים.

תקופת סוף הקיץ והחגים היא תקופת שיא עונת הרחצה והתיירות בחופים ובנחלים. הגשם הראשון הוא זיהום ידוע מראש – ולכן אפשר וצריך למנוע אותו- למען הסביבה, התיירות, איכות החיים שלנו, ובריאות הציבור.

לקראת הגשם הצפוי, שיגרנו מכתבים לרשויות מקומיות רבות: לנקות רחובות, קולטנים ותעלות ניקוז, לפנות פסולת שהצטברה ולמנוע ככל האפשר את הגעתה אל הנחלים והים.

אבל ניקיון לבדו אינו מספיק.

'צלול' מציעה לרשויות לקדם פתרון הנדסי שיאפשר לעצור את הנגר המזוהם במיוחד של הגשם הראשון, לאגור אותו במערכת הניקוז ולהעבירו באופן מבוקר למערכת הביוב לטיפול במכון טיהור השפכים – במקום שיוזרם ישירות לנחלים ולים.

אנחנו קוראים גם למשרד להגנת הסביבה 'להרים את הכפפה' ולהוביל את המהלך ברמה הארצית: לפרסם קול קורא ייעודי ולסייע לרשויות, מקצועית ותקציבית, להקים פתרונות שימנעו את הזרמת הנגר העירוני הראשוון והמזוהם לנחלים, לחופים ולים.

מידע ופרטים נוספים אצלנו באתר >> https://zalul.org.il/firstflash/

26/08/2026

תושבי חיפה, סוגרים לכם את הים.

כבר יותר מחודש בלי רותי בנין, פעילת הסביבה האלופה.זה עדיין בלתי נתפס שאישה כל כך מדהימה, מלאת נתינה ואופטימיות - לוחמת צ...
17/08/2026

כבר יותר מחודש בלי רותי בנין, פעילת הסביבה האלופה.

זה עדיין בלתי נתפס שאישה כל כך מדהימה, מלאת נתינה ואופטימיות - לוחמת צדק וסביבה שאין כדוגמתה - כבר לא איתנו.

בתמונה: רותי באחד מניקיונות החופים שארגנה באזור עתלית.

רותי הייתה פעילה ומתנדבת ב”צלול” ובעוד עמותות וארגוני חברה אזרחית, ותרמה רבות בארגון הפגנות ועצומות, בכתיבת מכתבים לראשי רשויות, ותמיד עם חיוך.

רותי הייתה שחקנית נשמה, חריפה ומצחיקה, פעילה עם אנרגיות שלא נגמרות, גם בשמירה על הים והחופים. היא לא חסכה ביקורת מאף אחד, ותמיד חיפשה את הצדק ואת הפתרון הטוב ביותר, ובמקביל הספיקה גם לאפות 1,700 עוגות לחיילים מאז תחילת המלחמה.

מותה הוא אבדה קשה לכל מי שהסביבה חשובה לו ואוהב את הארץ הזו.

ב־16.10, במסגרת “ניקיון החופים הגדול”, נוביל יחד עם משפחתה אירוע ניקיון מיוחד לזכרה ולכבודה של רותי, בחוף המבצר בעתלית.

מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו.
לפרטים והרשמה >>https://zalul.org.il/cleaning-day-2026/

אחרי הזנחה רבת שנים ולאור אתגרי הסביבה והאקלים שרק הולכים ומתגברים, אנחנו קוראים לכל ראשי המפלגות: שבצו מועמדות ומועמדים...
16/08/2026

אחרי הזנחה רבת שנים ולאור אתגרי הסביבה והאקלים שרק הולכים ומתגברים, אנחנו קוראים לכל ראשי המפלגות: שבצו מועמדות ומועמדים עם מחויבות אמיתית לסביבה במקומות ריאליים ברשימות לכנסת.
עמותת 'צלול' היא חלק מהמטה הסביבתי שהוקם כדי לוודא שהנושאים הסביבתיים לא ייעלמו מסדר היום הציבורי בדרך לבחירות הבאות.

אנחנו יודעים שהסביבה זה לא רק "איכות הסביבה" אלא 'החיים עצמם' . סביבה זה אוויר נקי, מים צלולים, מזון, טבע, שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית תקינה - כל מה ששפיע על איך נראים חיי היומיום שלנו.
למרות הניסיונות להכחיש אותו- משבר האקלים הוא לא רק איום עתידי- גלי חום קיצוניים, פגיעה במים ובחקלאות, עלייה בעלויות האנרגיה - כל אלה כבר כאן, ופוגעים בבריאות, בביטחון ובכיס של כולנו.

בקרוב נפרסם כאן את האג'נדה הכחולה-ירוקה של 'צלול' כהצעה לאימוץ במצעים של המפלגות לקראת בחירות 2026.

בינתיים, תייגו את המפלגות, שתפו, ודרשו מהן מועמדים ירוקים במקומות ריאליים כי ישראל חייבת להיות כחולה וירוקה יותר.
Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו
גדי איזנקוט - Gadi Eisenkot
Yair Lapid - יאיר לפיד
נפתלי בנט - Naftali Bennett
Avigdor Liberman - אביגדור ליברמן
בצלאל סמוטריץ'

07/08/2026

כמה קטן, ככה מסוכן. מה גרם לכל כך הרבה חלקיקי מיקרופלסטיק להציף את החופים שלנו?

רבים שואלים אותנו לאחרונה האם כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו פוגשים בים מסוכנות לבריאות, ואיך קרה שדווקא בשבועות האחרונים נר...
06/08/2026

רבים שואלים אותנו לאחרונה האם כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו פוגשים בים מסוכנות לבריאות, ואיך קרה שדווקא בשבועות האחרונים נראה שאנחנו שוחים ב"ים של פלסטיק".
ההנחה הרווחת היא שבקיץ, רוחות וזרמים חזקים מסיעים פסולת פלסטיק שנתקעה בשוברי הגלים ובמרינות אל סמוך לחופים.

מחקרים מראים שרוב הפלסטיק שנמצא בים מגיע מהיבשה - דרך נחלים, מערכות ניקוז ופסולת שלא טופלה - ומתפרק עם הזמן לחלקיקי מיקרופלסטיק זעירים.
מיקרופלסטיק כבר נמצא במי השתייה, במזון, באוויר ואפילו בגוף האדם. המחקר עדיין מתפתח, אך יותר ויותר עדויות מצביעות על סיכונים אפשריים לבריאות ולמערכות האקולוגיות, ולכן חשוב לצמצם את הזיהום כבר במקור.

בכתבה שפורסמה בנושא ב'ישראל היום' אומרת ד"ר אסתי וינטר, ביולוגית ימית ואקו-טקסוקולגית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב: "הפלסטיק מעצב מחדש את המערכת הימית דרך יצירת ה"פלסטיספרה" - מערכת אקולוגית חדשה מעשה ידי אדם שבה אצות ומיקרואורגניזמים מתפתחים על גבי הפלסטיק הצף.
הפלסטיק משמש כ"סוס טרויאני" המוביל מזהמים ומתכות כבדות במעלה שרשרת המזון עד לצלחת של אזרחי ישראל."

מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול אומר: "כדי להתמודד עם משבר הפלסטיק לא מספיק לנקות חופים. המדינה חייבת לקדם מדיניות שתצמצם פלסטיק חד-פעמי, תחזק את חוק הפיקדון וחוק האריזות, תרחיב את אחריות היצרנים ותאסור הכנסת פלסטיק חד-פעמי לחופים. מניעה תמיד תהיה יעילה וזולה יותר מהניקוי."
לכתבה המלאה של אסף גולן ב'ישראל היום' >> https://www.israelhayom.co.il/news/environment/article/21138044

06/08/2026

אם נמאס לכם, אתם לא לבד.

הישג נוסף למפרץ אילת בוועדה להיתרי הזרמה לים. למרות לחצים כבדים מצד משרד החקלאות ורשות המים, חברת 'מקורות' לא תוכל להגדי...
02/08/2026

הישג נוסף למפרץ אילת בוועדה להיתרי הזרמה לים. למרות לחצים כבדים מצד משרד החקלאות ורשות המים, חברת 'מקורות' לא תוכל להגדיל את כמות החנקות המוזרמת על ידה למפרץ.

החנקות הן תוצר לוואי של התפלת מי תהום מליחים - עשירים בנוטריינטים, שמזהמות את המפרץ, גורמות לפריחת אצות, ובשילוב עם תנאי מזג אויר קיצוניים, מגדילות את האיום על שונית האלמוגים הנדירה והייחודית.

הוועדה למתן היתרי הזרמה לים (שנציג ארגוני הסביבה בה הוא מור גלבוע, מנכ"ל 'צלול') קיבלה שוב את עמדת המדענים, רט"ג, עמותת "צלול" וארגוני סביבה רבים וקבעה שאין להגדיל את כמות החנקות המוזרמות למפרץ.

מפרץ אילת הוא מערכת אקולוגית לא יציבה שנמצאת עדיין בהתאוששות, ובאיום מתמיד, מאז הוצאו ממנה כלובי הדגים המזהמים.

אנחנו מקווים שחברת מקורות ורשות המים יפעלו למצוא דרכים לספק את המים לאילת ולערבה הדרומית, עוד לפני שתושלם הרחבתו של מתקן התפלת מי הים, מבלי שיצטרכו להגדיל את כמות הזיהום למפרץ, שממילא כבר חורגת מהרף אותו קבעו המדענים לפני כעשור.

לאור מצבה הרגיש, ולאור היכחדותן של למעלה מ- 50% מהשוניות ברחבי העולם (בעקבות התחמצנות האוקיינוסים והתחממות מי הים), חלה עלינו החובה לשמור מכל משמר על השונית הנדירה שנמצאה בעלת יכולת שרידות גבוהה יותר, בהשוואה לשוניות אחרות, ולפיכך היא עשויה לשמש בעתיד כמקלט לאלמוגי העולם.

במכתב ששיגרו ארגוני הסביבה לוועדה נכתב:
"עבודת ועדת ההיתרים מתבססת על מידע מדעי חלקי, בעוד שהמידע המדעי המעודכן מצביע על כך שיש להגביל באופן משמעותי את כמויות הזרמת התמלחות למפרץ אילת. בפועל, אומרים הארגונים, "כמות התמלחות המוזרמת למפרץ אילת כבר חורגת במשך שנים מהכמות המרבית שנקבעה על ידי המדענים."

אנחנו נמשיך בכל הכוח להגן ולשמור על מפרץ אילת, למעננו ולמען הדורות הבאים.
רק ביחד יהיה פה צלול!

למכתב הארגונים > https://zalul.org.il/hankot-eilat/
לכתבה של אילנה קוריאל בנושא > https://www.ynet.co.il/environment-science/article/bkjw3ucnml

Address


Alerts

Be the first to know and let us send you an email when צלול | Zalul Environmental Association posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to צלול | Zalul Environmental Association:

Shortcuts

  • Want your organization to be the top-listed non profit organization?

Share