08/12/2025
היום אנחנו נפרדות בכאב מלילי פוקמונסקי, מהמתנדבות הוותיקות והאהובות של החצר הנשית בנתניה. לילי הייתה אישה נדירה, מלאה באנרגיות וחדוות חיים. לכתה המפתיע הותיר אותנו ואת כל מי שהכיר אותה המומות וכואבות.
לילי הגיעה אלינו לפני שמונה שנים, ומאז הייתה דמות מרכזית בחצר: אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, מנהיגה, אקטיביסטית, כזו שמצליחה לגעת בכל אחת, להשפיע ולהניע.
נילי חומן, מנהלת החצר לשעבר, כתבה עליה כך:
"אני זוכרת את היום שהיא הגיעה אליי לראיון כמתנדבת. ראיתי אותה בדלת ואמרתי לצוות 'זכינו בפיס'. זיהיתי אותה. ידעתי שהיא אשת חינוך משכמה ומעלה, מנהיגה (יו״ר הגננות הארצית בהסתדרות), תושבת בולטת, אקטיביסטית בנשמה, ובאופן אישי עבור המשפחה המורחבת שלי, הגננת האהובה והמיתולוגית.
זה בדיוק הייצוג שאנו רוצות לנערות ולצעירות בחצר: אישה חמה, מונעת מאהבת אדם אבל גם לאור ערכיה וצדק חברתי, שאינה פוחדת להשמיע את קולה ולדרוש שינוי. לאורך שמונה שנים היא הגיעה מדי שבוע, ישבה עם נערות וצעירות לשיחות השראה, לשיעורים פרטיים, לייעוץ אישי. היא הייתה שותפה מלאה ליוזמות קהילתיות והייתה שם בכל אירוע ואירוע של החצר.
היא הייתה השראה ומודל לחיקוי - אלגנטית, פעילה, חמה וחכמה עד יומה האחרון, עת הלכה במפתיע.
היא הייתה מלאת חיים ללא קשר לגילה, היא לא הייתה אישה שמוכנה לדעוך. זו הנחמה היחידה על המהירות שבה זה קרה. רק בשבוע שעבר עוד הייתה בחצר, והיום אנו מספידים אותה. יהי זכרך ברוך לילי. תודה על הכול."
גם אורית, מנהלת החצר בנתניה, נפרדת ממנה:
"לילי היוותה סמל בעיר ומחוצה לה. את לילי זכיתי להכיר בתחילת עבודתי בחצר. המשפט הראשון שאמרה לי בפגישתנו הראשונה היה: 'כמה חיכיתי למנהלת כמוך' (עם חיוך וסיגריה ביד). אתמול התבשרנו בלכתה של מי שהייתה אשת חינוך אמיתית, סמל של נתינה, חום ואהבה. תודה לילי על האהבה שלך לחצר הנשית. ננצור, נזכור, ולא נשכח את האור שהבאת איתך."
לילי השאירה אחריה מורשת של אהבה, נדיבות, אומץ ותקווה. טוב ליבה, חוכמתה ואדיבותה ניטעו בכולנו.
אנו משתתפות בצער משפחתה, מכריה ומכרותיה.
יהי זכרה ברוך.
Orit Sabhat
עיריית נתניה
