גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע

29/07/2026

״מה זה אומר בשבילי לטפל ולהעניק תמיכה למי שחווה טראומה וסובל מתסמיני פוסט-טראומה, כשאני עצמי סובל מאותם הפרעות ותסמינים?״ הפסיכולוג איאד כרונז מתאר, מתוך אוהל בעזה שמיועד להענקת טיפול נפשי, מציאות של תשישות נפשית וחברתית מתמשכת.

החיים בעזה אינם דומים בשום היבט לחיים במקומות אחרים. עכשיו, למשל, אני יושב באוהל, שמיועד להענקת טיפול נפשי, ומנחה מפגש תמיכה לנשים הסובלות מטראומה וממצוקה פוסט־

27/07/2026

כמעט שלוש שנים של סיוט מתמשך הגיעו החודש לסיומן, כאשר האחים בילאל בן ה-13 ורימאס בת ה-15, שהיו בעזה, התאחדו לבסוף עם אימם, היאם, בגדה המערבית. עבור בני משפחת נג'אר, מרחק של פחות משעתיים נסיעה הפך למציאות בלתי אפשרית של ניתוק ואובדן.

במהלך השנה האחרונה התגוררו הילדים לבדם באוהל לאחר ששכלו את אביהם, שמת ממחלת לב ביולי 2025, ואת שני אחיהם, שנהרגו בהפצצות ישראליות. אימם נותרה חסרת אונים בגדה המערבית.

מדיניות הבידול ומניעת התנועה הגורפת של ישראל הטילה חומה בלתי עבירה בין רצועת עזה לגדה, ואף מנעה מהאם אפשרות להגיש בקשה ליציאת ילדיה מעזה כדי שיוכלו להתאחד עמה בגדה. גם פניות חוזרות ונשנות של גישה לא נענו. רק לאחר שהגשנו עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בירושלים, הודיעה המדינה כי תתיר את מעבר הילדים. ב-16 ביולי הם חצו את מעבר כרם שלום ומשם נסעו עד מחסום א-זעיים, שם התאחדו סוף סוף עם אמם.

סיפורה של משפחת נג'אר הוא תזכורת כואבת למחיר שמגבה מדיניות ההפרדה של ישראל, המפרקת משפחות.

היאם א־נג'אר איבדה במלחמה בעזה בעל ושני בנים. בן אחר שלה נעדר מאז 7 באוקטובר. שני ילדיה הקטנים נותרו לבדם ברצועה בזמן שהיא נתקעה בגדה. לאחר שבית המשפט הורה למדינה לאפש....

22/07/2026

התקיפות הישראליות בעזה ממשיכות להתעצם. מאז כניסת הסכם ״הפסקת האש״ לתוקף ועד ל-22 ביולי, נהרגו בעזה בהתקפות הישראליות 1,180 א.נשים ו-3,810 נפצעו. תמונות לווין מראות כי ישראל בנתה מכשול קרקעי שחולש על 23 ק"מ לאורך הקו הצהוב. בנוסף, שינויים שביצעה ישראל בתוואי הקו הצהוב מובילים לעקירה של משפחות מבתיהן. יותר מ-2 מיליון בני אדם נדחקים לפחות ממחצית שטח הרצועה. נכון לעכשיו, מעבר כרם שלום הוא המעבר היחיד שנותר פועל לצורך הכנסת סחורות וסיוע.

עדכונים נוספים ב״תמונת המצב בעזה: נתונים ועדכונים״. https://gisha.org/gaza-now-facts-and-figures-heb/

19/07/2026

דרוש.ה אחראי.ת קשרי ממשל וסנגור

התפקיד כולל קידום שינוי מדיניות מול קהלים מגוונים בישראל, שותפות ביצירת תכנים ובניסוח מסרים ציבוריים של הארגון, העברת הרצאות והדרכת סיורים והובלת קמפיינים ופרוייקטים.
מועד אחרון להגשת מועמדות: 10.08.2026.

הפרטים המלאים על התפקיד ודרישותיו: https://gisha.org/government-relations-research-and-advocacy/

09/07/2026

יותר מ-100 פלסטינים מהגדה המערבית ורצועת עזה מתו או נהרגו במשמורת ישראלית בשנים האחרונות, תחת תנאי מעצר קשים מנשוא, הכוללים עינויים שיטתיים, התעללות, אלימות מינית, הרעבה ומניעת טיפול רפואי. לפחות 68 מהם היו תושבי עזה. המדינה מסרבת להשיב את הגופות למשפחותיהן לקבורה, ומסתירה מידע על נסיבות מותם.

ההתעללות בעצורים הפלסטינים נמשכת גם לאחר מותם. דוח חדש של גישה חושף כי גם חודשים ארוכים לאחר השבת כלל החטופים וגופות הנעדרים, ישראל ממשיכה להחזיק בגופות ללא כל סמכות חוקית או מדיניות סדורה.

שלושה מקרי בוחן ממחישים את עומק המחדל: ישראל איבדה את גופתו של רמי, פועל פלסטיני. חאלד, פרמדיק שנעצר במחסום נצרים בזמן שנהג באמבולנס שפינה פצועים, מת ביום מעצרו במתקן הידוע לשמצה שדה תימן. רופא שנכח בנתיחת הגופה מטעם המשפחה חויב לחתום על הסכם סודיות, דבר שהותיר את משפחתו ללא מידע על נסיבות מותו. בעניינו של איימן, עיתונאי, המדינה טענה תחילת כי אינו מוחזק במעצר, אך מאוחר יותר הודתה כי הוא מת במשמורתה ושגופתו מוחזקת בפועל כקלף מיקוח עתידי.

החזקת הגופות והסתרת המידע מהוות ענישה שרירותית של משפחות שכולות, תוך פגיעה קשה בזכויות המתים ומשפחותיהם והפרת המשפט הישראלי והדין הבינלאומי כאחד.

גישה דורש מישראל להשיב את הגופות למשפחותיהן ללא דיחוי, ולקיים חקירות עצמאיות ואפקטיביות כדי להעמיד לדין את האחראים בכל מקרה שעולה בו חשד להרג, רשלנות פלילית או עבירה אחרת שגרמה למותם. קראו את הדוח המלא:

הליכים משפטיים שמנהל גישה חושפים כי הרשויות הישראליות ממשיכות להתעלל בעצורים פלסטינים שמוחזקים במשמורתן גם אחרי מותם

30/06/2026

התקיפות הישראליות בעזה נמשכות. מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף ועד ל-30 ביוני, נהרגו בעזה בהתקפות הישראליות 1,053 א.נשים ו-3,406 נפצעו. בנוסף, ישראל ממשיכה להעמיק את שליטתה באופן ישיר ברצועה באמצעות "הקו הצהוב" ו"הקו הכתום", אשר נכון למועד זה, כ-64.9% משטח הרצועה מצויים תחתיהם. יותר מ-2 מיליון בני אדם נדחקים לפחות ממחצית שטח הרצועה. נכון לעכשיו, רק מעבר אחד משמש כנקודת היחידה האפשרית להכנסה מוגבלת של סחורות. עדכונים נוספים ב"תמונת המצב בעזה: נתונים ועדכונים": https://gisha.org/gaza-now-facts-and-figures-heb/

22/06/2026

יותר משמונה חודשים לאחר החתימה על הסכם "הפסקת האש" בין ישראל וחמאס, הצבא הישראלי עדיין אוסר באופן רשמי על התושבים להכנס לים. למרות הסכנה לחייהם, ובשל המצב ההומניטרי הקשה והצורך להאכיל את משפחותיהם, דייגים ממשיכים לצאת לים. בשבועות האחרונים שני דייגים נורו למוות על ידי חיל הים הישראלי, בהם קטין, שבעה נוספים נפצעו והתבצעו 14 מעצרים.

לצד הכלכלה המרוסקת, הצניחה בהיקף כניסת סיוע בינלאומי, ו-1.7 מיליון עקורים ברחבי רצועת עזה, החיים באוהלים והריסות מבנים, ללא גישה מספקת למוצרים חיוניים, לרבות מזון – אין כל תירוץ להמשיך לחסום גישה לים. ככוח כובש, ישראל מחוייבת לספק את צרכי האוכלוסייה האזרחית. במקום זאת, היא חוסמת אפילו את האפשרות של התושבים להשיג מזון עבור עצמם.

על ישראל לבטל לאלתר את האיסור על היציאה לים, להפסיק לחלוטין את התקיפות נגד אזרחים, ולאפשר לדייגים גישה בטוחה ורציפה לים ולציוד הנדרש לשיקום ענף הדיג. יש לסיים את המלחמה בייצור המזון המקומי.
https://gisha.org/israels-attacks-on-fishermen-off-gazas-coast-continue-2/

סרטון: מג'די פתחי

11/06/2026

צפו בעו"ד אסנת ליפשיץ, מנהלת המחלקה המשפטית בגישה, על המציאות בעזה שכולנו חייבים להסתכל לה בעיניים, וקראו את הדוח החדש המנתח 59 שנות כיבוש: https://www.occupationreport.org/

10/06/2026

הצהרה משותפת של ארגונים בישראל:

החלטת בג״ץ מגבה חסימה של סיוע הומניטרי לפלסטינים בעיצומו של משבר חסר תקדים.

אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים ממשיים שיגנו על חייהם וזכויותם של פלסטינים.