המכון למחשבה ישראלית

04/10/2026

מחשבה תחילה #95 | עומר בן־יעקב: מי כותב לנו את התודעה?

עומר בן־יעקב, עיתונאי חוקר שעוקב כבר שנים אחר קמפיינים להשפעה על התודעה ברשתות, מגיע ל"מחשבה תחילה" לשיחה על המשולש שהולך ומעצב את הפוליטיקה של זמננו: הון, דיסאינפורמציה ושלטון.

אנחנו מדברים על הקמפיינים של נתניהו ועל מה שמכונה ״מכונת הרעל״, על האופן שבו הרשתות הפכו לזירה שבה אפשר לעצב תודעה פוליטית באמצעות הפצה מתוזמרת של מסרים, ועל מדינות אויב שזיהו את השסעים בתוך החברה הישראלית, נכנסו לתוכם והעצימו את הפילוג והשנאה.

אבל השיחה אינה עוסקת רק במה שכבר קרה. היא מסתכלת קדימה אל שאלה מטרידה הרבה יותר:

מה יקרה אם הימין יאבד את השלטון בבחירות הקרובות?

האם המנגנונים שנבנו בשנים האחרונות יידעו לקבל הכרעה דמוקרטית? האם המאבק על התודעה יעבור לשלב חדש? ועד כמה ממשית הסכנה שהקיטוב הפוליטי והחברתי יגלוש לעימות פנימי אלים, ואפילו למלחמת אזרחים?

שיחה על הכוחות שפועלים בתוך הרשתות, אבל משנים את המציאות שמחוץ להן.

25/09/2026

סדר ישראלי חדש

דמוקרטיה היא מבנה. לא רק רעיון.

בוודאי שאנחנו רוצים שוויון בפני החוק. חופש ביטוי. זכויות מיעוטים. מוביליות חברתית ופוליטית. מגילת זכויות מלאה. הפרדת דת ומדינה. אבל למדינות יש דרך, צורה בה הן מעניקות בדיוק את הדברים האלה לבעלים שלהם, לאזרחים.
כשמסתכלים על הדמוקרטיות המפותחות בעולם, מבינים שכולן בנויות באותה צורה.
ב36 מתוך 38 הדמוקרטיות המפותחת בעולם, 94 אחוזים, קיים לכל הפחות מרכיב אזורי משמעותי בשיטת הבחירות לפרלמנט. נותנים לאנשים לבחור את הנציגים שלהם, לא לראשי המפלגות.
ב100 אחוז מהדמוקרטיות המפותחות בעולם קיים רובד שילטוני נוסף בין הרשויות המקומיות לשילטון המרכזי.
ובכל הדמוקרטיות המפותחות קיימת חוקה כמובן, אמנה חברתית בין האזרח והמדינה שמגדירה את חוקי המשחק ומבטיחה את חירותו של הפרט.
זה לא מקרה. זה המבנה של דמוקרטיות. ככה זה נראה.

ואצלנו - אין לנו חוקה שלמה ואנחנו בחרדות מהמילה שיוויון. אין לנו שום אלמנט אזורי בבחירות לפרלמנט, ואין לנו רובד שלטוני אזורי, כלום.
אי אפשר לצעוק מהבוקר עד הלילה ״להגן על הדמוקרטיה״, ״לשמור על הדמוקרטיה״. אנחנו קודם כל צריכים לסיים את הקמתה של הדמוקרטיה שלנו, את המוסדות, המבנה.

אין לנו ברירה.

14/09/2026

מחשבה תחילה 94 # | ניצב בדימוס אמנון אלקלעי: מי שומר על הדמוקרטיה ביום הבחירות?

מה קרה למשטרת ישראל?

בשיחה עם ניצב בדימוס אמנון אלקלעי אנחנו מנסים להבין כיצד שינוי עמוק בפילוסופיית השיטור הפך את המשטרה מגוף שאמור לשרת את הציבור ולאכוף את החוק באופן שוויוני, לגוף הנתון יותר ויותר ללחצים ולצרכים פוליטיים.

והתוצאות כבר ניכרות בשטח: המשילות נשחקת, האלימות משתוללת ברחובות, אמון הציבור יורד, והגבול בין משטרה של המדינה לבין מנגנון כוח פוליטי נעשה מטושטש.

אבל לפרק הזה יש שאלה אחת דחופה במיוחד:

מה יקרה ביום הבחירות?

אם המתח הפוליטי יתפרץ לאלימות, מי יבטיח שאזרחים יוכלו להגיע לקלפיות, שהסדר יישמר ושההליך הדמוקרטי עצמו יהיה מוגן?

זהו פרק על משטרה, אבל בעצם זהו פרק על השאלה מי מחזיק בכוח במדינה, בשם מי הוא מפעיל אותו, ומה קורה לדמוקרטיה כאשר הציבור כבר אינו בטוח בתשובה.

מחשבה תחילה 94 # | ניצב בדימוס אמנון אלקלעי: מי שומר על הדמוקרטיה בי...

10/09/2026

חברות וחברים יקרים,

לקראת השנה החדשה אנחנו רוצים לעצור לרגע, להביט על הדרך שעברנו יחד ולזכור את הגורל המשותף שקושר בינינו.

זו הייתה שנה קשה וכואבת לכולנו. בתוך כל מה שעבר על ישראל ניסינו לשמור על דבר שנעשה קשה במיוחד: על היכולת לחשוב על עתיד משותף. לא רק על המשבר הבא, אלא על ישראל שאנחנו רוצים לחיות בה.

השנה פרסמנו ספרים ומחקרים, קיימנו דיונים וכנסים, אירחנו חוקרים ומרצים, ובעיקר קיימנו שיחות עומק ומפגשים אישיים עם מעצבי דעת קהל, עיתונאים, אנשי ציבור ופוליטיקאים. בכל אלה ביקשנו לחבר בין רעיונות לאנשים, ולפתוח מרחב למחשבה על האפשרויות שעוד עומדות בפני ישראל.

והרגשנו שמשהו מתחיל לחלחל. התפיסה שישראל גדלה והתבגרה, ושגם מוסדותיה וצורת המשטר שלה צריכים להתאים לחברה הישראלית שנוצרה כאן, נשמעת היום טבעית יותר במקומות שבהם מתעצבת השיחה הציבורית. חלק גדול מן ההשפעה הזאת נבנה בשקט, מאחורי הקלעים.

ומכאן גם התקווה שלנו: מן הנכונות שאנחנו פוגשים לחשוב מעבר למחנות ולמחלוקות, ומן הידיעה שגם מתוך המשבר אפשר להתחיל להכין את הקרקע לישראל חדשה וטובה יותר.

ואתם חלק מן הדרך הזאת. תודה על האמון, התמיכה והחברות. אנחנו מקווים שנמשיך לפעול יחדיו למען עתידנו המשותף.

נאחל לכם ולכל היקרים לכם שנה של שקט, חסד ותקווה. שנה שבה נדע להתקרב שוב זה לזה, ושיהיו בנו הדמיון והאומץ לבנות את ישראל שאנחנו מבקשים לעצמנו ולילדינו.

שנה טובה לכם ולמשפחותיכם. שנה טובה לישראל.

המכון למחשבה ישראלית

06/09/2026

מרדכי כהן על ביזור הסמכויות בחינוך

05/09/2026

מחשבה תחילה 93 # | פרופ׳ דרור זאבי: טורקיה וישראל מתקרבות לעימות בסוריה

ישראל וטורקיה מוצאות את עצמן בתחרות הולכת וגוברת על השפעה במזרח התיכון, וסוריה הופכת לזירה שבה האינטרסים של שתי המדינות עלולים להתנגש.

בשיחה עם פרופ׳ דרור זאבי אנו חוזרים אל השורשים ההיסטוריים של התחרות הזאת: מדוע טורקיה ממשיכה לראות במזרח התיכון את החצר האחורית שלה? מה השתנה ביחסי ישראל וטורקיה מאז אירועי המרמרה ב־2010? וכיצד הפכה סוריה למרחב שבו שתי תפיסות של עוצמה אזורית נפגשות זו מול זו?

מצד אחד, טורקיה של ארדואן, המבקשת לשוב ולבסס את מעמדה כמעצמה אזורית. מצד אחר, ישראל של נתניהו, הרואה גם היא את עצמה כמעצמה אזורית המסוגלת לעצב את סביבתה בכוח צבאי ומדיני.

בשיחה אנו בוחנים את השורשים ההיסטוריים והאסטרטגיים של ההתנגשות הזאת, ואת התחרות ההולכת ומחריפה על ההגמוניה במזרח התיכון.

מחשבה תחילה 93 # | פרופ׳ דרור זאבי: טורקיה וישראל מתקרבות לעימות בסו...

29/08/2026

מחשבה תחילה 92 # | האלוף (מיל׳) יעקב מנדי אור: מי הריבון בשטחים?

האלוף (מיל׳) יעקב מנדי אור מכיר את השטחים מקרוב: כמפקד אוגדת עזה באינתיפאדה הראשונה, כמפקד אוגדת איו״ש וכמתאם פעולות הממשלה בשטחים.

בשיחה עמו אנחנו בוחנים תהליך מסוכן של אובדן משילות וריבונות בשטחים. במשך עשרות שנים היה ברור מי מחזיק במונופול על הפעלת הכוח: המדינה באמצעות צה״ל, ואלוף הפיקוד כריבון הצבאי בשטח.

המציאות הזאת הולכת ומתפוררת.

כאשר מיליציות של פורעים יהודים יוצאות לכפרים פלסטיניים, מציתות, משחיתות ותוקפות, בעוד צה״ל עומד מן הצד, לא מדובר עוד רק בכשל באכיפת החוק. מדובר בוויתור בפועל על המונופול של המדינה על הפעלת הכוח.

מי הריבון היום בשטחים? אלוף הפיקוד, ממשלת ישראל, או המיליציות שמייצרות באמצעות פוגרומים עובדות בשטח?

השיחה עם מנדי אור היא שיחה על הרגע שבו מדינה מפסיקה להפעיל את ריבונותה, ומאפשרת לכוחות אידיאולוגיים חמושים להתחיל לתפוס את מקומה.

מחשבה תחילה 92 # | האלוף (מיל׳) יעקב מנדי אור: מי הריבון בשטחים?הא...

23/08/2026

מחשבה תחילה 91 # | פרופ׳ חני לרנר: חוקה לא נועדה לפתור מחלוקות

מהי בעצם חוקה? כיצד מכוננים אותה? ומה אפשר ללמוד מתהליכי כתיבת חוקה במדינות אחרות?

בשיחה עם פרופ׳ חני לרנר אנחנו בוחנים במבט היסטורי והשוואתי את השאלות החוקתיות הניצבות כיום בפני ישראל: מהו מעמדם של חוקי היסוד, האם הגיעה העת לכונן מחדש אספה מכוננת, ואיזה תהליך יכול לאפשר לישראלים לנסח יחד את כללי המשחק המשותפים.

אבל אולי השאלה החשובה ביותר היא מה חוקה אינה אמורה לעשות. חוקה אינה נועדה לפתור את המחלוקות הפוליטיות של החברה, אלא ליצור מסגרת רחבה של הסכמה שבתוכה אפשר להמשיך להתווכח עליהן.

שיחה על חוקה, אבל לא פחות מכך, על האפשרות לבנות מחדש הסכמה ישראלית.

מחשבה תחילה 91 # | פרופ׳ חני לרנר: חוקה לא נועדה לפתור מחלוקותמהי ...

16/08/2026

מחשבה תחילה 90 # | פרופ׳ מיכה פופר - הדמוקרטיה אינה ברירת המחדל של המין האנושי

בספרו כשהציבור קם מתאר פרופ׳ מיכה פופר, חתן פרס ישראל בפסיכולוגיה, את ארגוני המחאה שקמו במהלך המהפכה המשטרית, ועם פרוץ המלחמה הפכו לרשתות של התנדבות ופעולה אזרחית.

מהשיחה עולה תמונה של חברה אזרחית מלאת חיוניות, יכולות, משאבים ורצון טוב, שהתגייסה במהירות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם אתגרי ההווה. אך לצד העוצמה הזאת עולה גם שאלה: לאן כל האנרגיה הזאת מבקשת להוליך את ישראל?

המחאה ידעה על מה היא מבקשת להגן, אך התקשתה לנסח איזו דמוקרטיה היא מבקשת לבנות. דמוקרטיה אינה ברירת המחדל של המין האנושי. היא דורשת לא רק הגנה על הקיים, אלא גם דמיון פוליטי וחזון לעתיד.

על מחאה, מנהיגות והאפשרות להפוך כוח אזרחי מגיב לכוח המעצב את עתידה הדמוקרטי של ישראל, בשיחה עם פרופ׳ מיכה פופר ב״מחשבה תחילה״.

מחשבה תחילה 90 # | פרופ׳ מיכה פופר - הדמוקרטיה אינה ברירת המחדל של ה...

09/08/2026

מחשבה תחילה 89 # | טל סגלוב - הבינה המלאכותית תכונן מחדש את הערכים הליברלים

רבים חוששים שהבינה המלאכותית תשנה את העולם. בשיחה הזו אנו מעלים טענה רדיקלית יותר: היא כבר משנה את האידאולוגיה שעליה העולם בנוי.

בפרק חדש של מחשבה תחילה היזם ה-AI טל סגלוב טוען כי הבינה המלאכותית אינה ניטרלית. היא בנויה מלכתחילה על עקרונות ליברליים.

מודלי השפה הגדולים ניזונים ממאגרי הידע הפתוחים של האנושות. הם לומדים ממיליארדי בני אדם, ממגוון תרבויות, דעות ונקודות מבט. הם אינם מחפשים אמת אחת, אלא מייצרים תשובה מתוך סינתזה של ידע קולקטיבי. לכן הם נוטים באופן טבעי לערכים של פתיחות, פלורליזם, סובלנות ושיתוף פעולה.

גם מבחינה סטטיסטית, המודל נמשך אל המרכז. הוא אינו בנוי להקצין, אלא לחשב הסתברויות. תשובותיו הן, במידה רבה, ממוצע משוקלל של הידע האנושי. ככל שהוא לומד מיותר אנשים, כך הוא מתרחק מן הקצוות ומתכנס אל העמדה הרחבה ביותר.

זו הסיבה שהבינה המלאכותית נוטה להפיק תשובות מתונות. לא מפני שמישהו כתב לה להיות ליברלית, אלא מפני שהארכיטקטורה שלה עצמה מתגמלת הכללה על פני הדרה, ריבוי קולות על פני קול יחיד, והסתברות על פני ודאות מוחלטת. זוהי לוגיקה ליברלית המתורגמת לאלגוריתם.

אם הטענה הזו נכונה, הרי שהשאלה החשובה אינה האם הבינה המלאכותית תחליף בני אדם, אלא האם היא תהפוך לנשאית החדשה של הליברליזם במאה ה־21. שיחה על הרעיונות שמסתתרים מאחורי האלגוריתם, ועל האופן שבו הם עשויים לעצב מחדש את החברה, הפוליטיקה והדמוקרטיה.

מחשבה תחילה 89 # | טל סגלוב - הבינה המלאכותית תכונן מחדש את הערכים ה...