12/10/2026
תמורות באדריכלות הנוף הישראלית, מעיצוב גנים לתכנון משאבי הנוף הפתוח
מתוך מאמר המבוסס על דבריו של פרופ' שאול עמיר בשנת 1996, ששימש כראש המסלול לאדר' נוף בטכניון והוביל להקמתו ב-1977, ולאחר מכן תגובתה של פרופ"ח מתניה ז"ק ראשת המסלול הנוכחית.
אני מציע מקצוע שבו הנורמות המקצועיות מבוססות על היכולת להסביר באופן רציונלי את ההחלטות המעצבות את השינוי בסביבה. כישורי המתכנן צריכים לכלול ניתוח והבנה של הסביבה הפיזית והטבעית כמשאב, כמערכת אקולוגית וכמקום המיועד לפיתוח.
[...] מה שאני מציע לאדריכלות הנוף הישראלית של הדור הבא הוא מהפכה מקצועית. מהפכה זו תרחיב ותעמיק את הגדרתו של המקצוע ואת שיטות עבודתם של אדריכלי הנוף, ותבסס אותן על גישה אקולוגית־סביבתית לתכנון. אני מכנה זאת "מהפכה מקצועית", משום שהתפתחות המקצוע בארצות הברית ובאירופה כבר העניקה לאדריכלי הנוף בסיס מושגי מוצק, המאפשר את המשך התפתחותו. [...]
להגדרה מחדש של המקצוע בישראל תהיה משמעות רבה באשר לתחומי עיסוקו של אדריכל הנוף הישראלי, להכשרתו המקצועית, לאופי שיתוף הפעולה שלו עם מקצועות התכנון הפיזי האחרים ולהרחבת זיקתו למדעי הטבע. כאמור, אני רואה בהתפתחות זו אסטרטגיה הכרחית להבטחת הישרדותו המקצועית של התחום בדור הבא.
שלושים שנה לאחר שנאמרו הדברים אדר' נוף פרופ' מתניה ז"ק, העומדת כיום בראש התוכנית לאדריכלות נוף, מגיבה:
[...] בהכשרה של המקצוע נעשו כמה מהפכות בעשור וחצי האחרונים. התכנון והעיצוב מחוברים טוב יותר לאתגרים אמיתיים, חברתיים וסביבתיים-אקולוגיים. מנעד קנה המידה והסוגיות התרחב, כמו גם הטמעת ידע ומקורות אינטרדיסציפלינריים לתוך החקירה, התכנון והעיצוב בפרויקט. לתפיסתי, בייחוד כיום, עלינו לתת דגש רב יותר על שילוב והרחבת הלימודים ההומניסטיים בתוכנית, ומכיוון אחר – גם דגש ולימוד כלי הבינה המלאכותית (AI) וכיצד ישפיעו והאם ישנו את עבודת אדריכלי הנוף.
אדריכלות נוף הינה מקצוע מתכלל. מבוסס לא פעם על מידע מורכב ורב-מימדי - אך עבודת צוות, אינטרדצסיפלינרית, אינה מפחיתה מערך המקצוע אלא אולי דווקא מצביעה על ייחוד (מקצוע פחות כוחני, עבודה מתוך שקלול מגוון היבטים וריבוי בעלי עניין הכרחי כשבאים לממש בפועל, עיצוב הנוף כתהליך ולא רגע בזמן).
[...] ככלל, בדומה לדברים של פרופ' עמיר על תקופה של "בינוי מואץ" (כנראה שאנו עדיין בה), פרויקטי הבינוי הגדולים מובלים על ידי אדריכלים כראשי צוותים (או "חברות מתכננות" לפי רמ"י), ואדריכלי הנוף נשכרים כיועצים. אבל זה עניין טכני, בפועל השפעתם עשויה להיות אדירה מהיום הראשון של התכנון: מהנכחת מאפייני המרחב, אזורים שאינם מתאימים לבינוי ורצוי היה שישמרו פתוחים, תפיסת הנוף הפתוח כתשתית במרחב, ועד לעבודה על אופי הרחובות והשטחים הפתוחים בתוך המרחב המבונה. "הכסף הגדול" לא מגיע מהשטחים הפתוחים ועל אדריכלי הנוף להיאבק על כל שטח ירוק ולעתים נדרש לשלב בו גם שימושים נוספים. אין ספק שבפרויקטי שיקום נופי וסביבתי אדריכלי הנוף דומיננטיים ביותר, ונהנים מהובלת פרויקטים משמעותיים שמביאים עימם גם אחריות רבה.
למאמר המלא:
שאול עמיר ומתניה ז"ק אודות תמורות באדריכלות הנוף הישראלית, בעריכת טל אלון מוזס, גיליון חגיגי לרגל 75 שנה לאיגוד, ספטמבר 2026
https://land-arch.org.il/storage/app/media/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/2026/amir-matania%20sep26.pdf