שם עולם - מחברים את דור העתיד לשואה ׀ Shem Olam

שם עולם - מחברים את דור העתיד לשואה ׀ Shem Olam מכון שם עולם - מחברים את דור העתיד לשואה

מכון שואה ואמונה "שם עולם" הוקם בשנת תשנ"ו (1996) בכפר הרא"ה על ידי הרב אברהם קריגר. מאז זכה להימנות עם קהילת מוסדות החינוך וההנצחה העוסקים בתיעוד ובחקר תקופת השואה, ולהיות חלק חשוב ובלתי נפרד ממערך זה.

ייחודו של מכון "שם עולם" הוא בהתמקדותו בסוגיות רוח ואמונה והתמודדות של הפרט והקהילה-בימי השואה. זווית ראיה זו חושפת ומנתחת את מעייני הרוח ותעצומות הנפש שעמדו במבחן הגורלי, וכן מאפשרת הבנה מעמיקה ש

ל המאבק בין עולם האמונה והאידאות, הערכים, המוסר והזהות היהודית - לבין המציאות שכולה כיליון, רוע, וניוון.

משלוח מנות מהאדמו"ר מפיסצ'נהמספר אברהם הנדל:האדמו"ר מפיאסצנה הוא שהפתיעני כל כך! בבוקר השכם מיד לאחר שגמרנו את קריאת המג...
02/03/2026

משלוח מנות מהאדמו"ר מפיסצ'נה
מספר אברהם הנדל:
האדמו"ר מפיאסצנה הוא שהפתיעני כל כך! בבוקר השכם מיד לאחר שגמרנו את קריאת המגילה שסודרה בכמה "מחלקות" ובכמה "שכבות" כדי להסתיר את שמחת פורים שלנו מעיני המשגיחים הגרמנים, נחפז הרבי לקדם את פני. מה יש? הוא בעצמו הזדרז לקיים את המצוה, של משלוח מנות ו"מצוה בו יותר מבשלוחו". מילא זה דווקא נגע ללב, הענין כשלעצמו. אבל בגלל מה הופתעתי? כי הרבי מפיאסצנה הוציא בידים רוטטות מאריזה כפולה תפוח זהב שלם ורענן, והגיש לי זה בתור "משלוח מנות" וזה.הכאיב לי מאד. כלום תדעו לצייר לעצמכם, מה משמע "תפוח זהב" שלם ונוצץ בתוך חשכת הגיטו המבודד והמורעב עד מוות? וכלום יכול מישהו לתאר לעצמו כמה יגיעות נתיגע הרבי מפיאסצנה עד שהשכיל לארגן "הברחה" כזו של תפוח זהב מעבר לחומות הגיטו? חיש מהר נתברר לי, כי. גם הנהג הנאצי של ה"שופים" נמשך והשתתף בעסק זה ובכמה סכנות הסתכנו בגלל זאת. פרצתי בבכיה, כי לא יכולתי לשלוט ברוחי מפאת ההתרגשות, על שהצדיק דאג כל כך לכבדני "מצוה מן המובחר", הצטדק בפני, ולא מצאתי דבר יותר חשוב ומובחר לקיים את מצוות משלוח מנות בגיטו, כי אם תפוח זהב... ועוד משהו כאב לי עוד יותר. ואני, מתבייש בכך עד היום. הרי במצוה של משלוח מנות נאמר "איש לרעהו", כה הסביר לי ולכן הוא בחר לקיים את המצוה הזאת דווקא בי. וזה הרטיט את לבי, בשל מה אני זכיתי בכך? וכי מה אני עשיתי עבור האדמו"ר מפיאסצנה ויתר גדולי התורה, ראשי העדה? הלוא על כך נצטויתי, וכל יחידי מצווה על מסירות הנפש... למה הגיע לי העלבון הזה? להודות לי ולכבדני במיוחד?

30/12/2025

עשרה בטבת- יום הקדיש הכללי

חנוכה בשם עולם- פרטים במודעה
19/12/2025

חנוכה בשם עולם- פרטים במודעה

"באותו לילה החלטתי: אני אשאר בחיים". הנער מאושוויץ שניצל בזכות שירת מעוז צור >>>באפריל 1943 נשלחו יצחק כהן ובני משפחתו מ...
19/12/2025

"באותו לילה החלטתי: אני אשאר בחיים". הנער מאושוויץ שניצל בזכות שירת מעוז צור >>>
באפריל 1943 נשלחו יצחק כהן ובני משפחתו מביתם בסלוניקי, יוון, למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הוריו ואחיותיו של יצחק נרצחו בתאי הגזים מיד כשהגיעו, יצחק ושני אחיו נלקחו לעבודות כפייה. בסלקציה שנערכה כמה חודשים לאחר מכן נשלחו גם אחיו של יצחק לתאי הגזים, ויצחק נותר לבדו בעולם. ללא תקווה, ללא טעם לחייו, במציאות של רעב, קור, התעללויות ומכות, החליט יצחק לשים קץ לחייו על הגדר החשמלית של המחנה.
"בלילה התגנבתי מהביתן והתחלתי לרוץ", הוא סיפר, "ואז, באופן פתאומי, אני שומע שירה אדירה. אלה היו אנשי זונדר-קומנדו יהודים שעבדו במשרפות ושרו בקול גדול את 'מעוז צור ישועתי'. באותו רגע כאילו בא מישהו ותקע אותי באדמה. לא יכולתי להמשיך לרוץ. מאותו לילה החלטתי שאני אשאר בחיים".
יצחק שרד את השואה, עלה לארץ ושירת בפלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח) ובצה"ל. הוא הקים משפחה וזכה לחזור לבירקנאו כאדם חופשי, כאשר הוא מלווה בילדיו, בבני נוער וקציני צה"ל, ומטוסי חיל האוויר הישראלי חגים מלמעלה כאות ניצחון. ספרו של יצחק כהן, "חלום אחד באושוויץ", יצא בהוצאת המרכז הבינלאומי שם עולם.
חנוכה שמח.

25.11- 85 שנה לטביעת אוניית הגירוש "פאטריהעם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ניצבה ההעפלה היהודית בפני צרכים ואתגרים חדשים . הצל...
25/11/2025

25.11- 85 שנה לטביעת אוניית הגירוש "פאטריה
עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ניצבה ההעפלה היהודית בפני צרכים ואתגרים חדשים . הצלת יהודים הפכה מעתה לא רק לצורך דחוף , אלא לשאלת חיים . שיירות של יהודים המשיכו לזרום לערי-נמל שונות , בתקווה כי יצליחו למצוא שם ספינות-מעפילים שיוליכון לארץ-ישראל. השלטון הבריטי בארץ הערים קשיים רבים ולא אפשר את הגעת היהודים לארץ .
אחת הטרגדיות הידועות מאותה תקופה היא סיפורה של האנייה פאטִרָיה.
בסוף 1940 לאחר טלטלות רבות בים , הגיעו לחופי-הארץ שלוש ספינות מעפילים גדולות ובהן כ3500- יהודים מאוסטריה , מגרמניה ומצ'כוסלובקיה , הוברר להנהגה היהודית בארץ כי נחושה החלטת הבריטים שלא לאפשר את כניסת העולים הללו לארץ-ישראל , אף לא למחנות מעצר . שלוש הספינות מילוס, פסיפיק ואטלנטיק - נתפסו , הובלו לחיפה והמעפילים הועברו לאוניית-גירוש , שנשאה את השם האירוני "פטריה" (מולדת) על אנייה זו העמיסו הבריטים 1771 מעפילים שנתפסו בדרכם אל הארץ כדי לגרשם למדינת האי מאוריציוס
על מנת לעכב את הגירוש הטמינה "ההגנה" פצצה באונייה בעת שזו עגנה בנמל חיפה, במטרה לגרום לה נזק קל, אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב-כ"ד חשוון (25 בנובמבר 1940). עקב כך טבעו למוות למעלה מ- 220 מעפילים שברחו מהתופת ולא זכו להיכנס לארץ.
אסון כבד ירד על תושבי ארץ ישראל בהישמע הבשורה הקשה.
*********
בין המעפילים שהיו על הפטריה, היו ברנהרד וחנה המבורגר, אשר החליטו לעלות ארצה ולהצטרף אל בתם, רות, שעלתה ארצה שנה קודם לכן. בני הזוג המבורגר הגיעו מהעיירה ויסלוך, וברנהרד הביא עמו ספר תורה מקהילתו בוויסלוך שבה לא נותרו עוד יהודים. לדבריה של רות, בתם, ברנהרד הספיק לרדת מהאנייה טרם הפיצוץ ולהגיע אל החוף, אך הוא החליט לחזור לאנייה כדי לאסוף את אשתו ואת ספר התורה. כאשר הגיע אל האנייה אירע הפיצוץ, וספר התורה נפל למים. ברנהרד ניסה למשותו וטבע בעצמו. אשתו שחתה לחוף, שם תפסו אותה הבריטים וכלאו אותה במחנה עתלית. את ספר התורה משה אדם אחר והוא הושב לידיה של המשפחה. ברנהרד נקבר בחלקת חללי האנייה פטריה בבית העלמין בחיפה.
לפני מספר שנים הועבר ספר התורה לארכיון מכון "שם עולם". ספר תורה זה הוא עדות נוספת לרוח האדם המתגלה ברגעי הכרעה. הוא עדות לבחירתו של אדם לסכן עצמו על מנת להציל ספר תורה, ספר שבו מפעמת וחיה רוח הקהילה גם כאשר הקהילה עצמה כבר איננה.
בתמונות- ספר התורה וקבריהם של חללי הפטריה בבית העלמין בחיפה

ליום פטירתה של חנה סנש בכ"א חשווןבחייה הקצרים והראויים להערצה, הייתה חנה סנש לסמל של אידאליזם והקרבה עצמית. השירים שכתבה...
12/11/2025

ליום פטירתה של חנה סנש בכ"א חשוון
בחייה הקצרים והראויים להערצה, הייתה חנה סנש לסמל של אידאליזם והקרבה עצמית. השירים שכתבה, גם בעומדה מול גורלה הטראגי, משרטטים את דמותה כאישה חזקה וחדורת תקווה - אפילו לנוכח הנסיבות העגומות שמולן ניצבה.
חנה נולדה בבודפשט שבהונגריה. בשנת 1939 עלתה לארץ ישראל ולמדה בבית ספר החקלאי לבנות בנהלל. בתום שנתיים של לימודים הצטרפה לקיבוץ שדות ים, עבדה בחקלאות ובמקביל כתבה שירה וכן מחזה אודות החיים בקיבוץ.
********
בשנת 1943 התגייסה חנה לצבא הבריטי והתנדבה להצטרף לקבוצת צנחנים שמשימתה הייתה לצנוח על אדמת אירופה. מטרת המבצע הייתה לסייע במאבקן של בעלות הברית ולנסות לחבור אל הפרטיזנים בכדי להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי. במרץ 1944, בתום תקופה של אימונים במצרים, צנחה חנה עם 32 חבריה לקבוצה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. הקבוצה שהתה ביער שלושה חודשים ממתינה לתעודות מזויפות שיאפשרו לה לחצות את הגבול. ב-7 ביוני 1944, בלילה בו גורשו יהודי הונגריה, חצתה חנה את הגבול. היא נתפסה כמעט מייד על ידי המשטרה ההונגרית ונשלחה לכלא בבודפשט. על אף שבמשך חודשים עברה חקירות ועינויים קשים ולמרות שידעה, כי אמה גם היא בסכנה בגלל מעצרה, סירבה חנה לשתף פעולה עם חוקריה.
********
היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה - גם בבגידה במולדת. חנה הגנה בתוקף על זכותה לפעול כפי שפעלה, תוך שהיא מפגינה נחישות ואומץ לב. היא נידונה למוות וגם בעומדה מול כיתת יורים, סירבה לכסות את עיניה והישירה מבט אל גורלה. ב-כ"א חשוון תש"ה (7 בנובמבר 1944), כשהיא בת 23, הוצאה חנה סנש להורג.
בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל. שיריה המפורסמים ביותר הם "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי") שכתבה בשדות-ים ב-1942 ו"אשרי הגפרור", שנכתב ביוגוסלביה לפני שעברה להונגריה. שניהם הולחנו והחדירו את דמותה לתודעת הציבור.
את השיר בדרך כתבה חנה בשדות ים בדצמבר 1942
*******
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.

הרמקולים השמיעו מוזיקה, הגרמנים טבחו ביהודים. 79 שנה ל"מבצע חג הקציר" בפולין >>>מבצע "חג הקציר" ממש לא היה חג.ב-3 בנובמב...
04/11/2025

הרמקולים השמיעו מוזיקה, הגרמנים טבחו ביהודים. 79 שנה ל"מבצע חג הקציר" בפולין >>>
מבצע "חג הקציר" ממש לא היה חג.
ב-3 בנובמבר 1943 פשטו כוחות גדולים של הגרמנים על מחנה ההשמדה מיידאנק ועל מחנות הריכוז טרווניקי ופוניאטובה, כולם באזור לובלין במזרח פולין, ריכזו את כל היהודים וטבחו בהם. שיטת הרצח היתה דומה לטבח שביצעו הגרמנים כשנתיים לפני כן בשטחים שכבשו מברית המועצות: היהודים צוו לחפור בורות גדולים, הועמדו לידם בקבוצות ונורו למוות. כ-43,000 יהודים נרצחו באותו יום, ויהודים נוספים שניסו להסתתר או להימלט נתפסו ונרצחו בימים שלאחר מכן.
בזמן הטבח ההמוני הציבו הגרמנים רמקולים עוצמתיים שהשמיעו מוזיקה חזקה, כדי לטשטש את קולות הירי וזעקות היהודים הנטבחים.
מטרת הגרמנים במבצע "חג הקציר" ("Erntefest"בגרמנית) היתה לחסל את כל היהודים שנותרו במחנות באזור לובלין, לאחר שבשנת 1943 התרחשו כמה התקוממויות יהודיות חמושות, בין השאר בגטו ורשה, גטו ביאליסטוק ומחנות ההשמדה טרבלינקה וסוביבור.

לקראת יום פטירתו של הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפייסצנה.האדמו"ר נרצח ביומיים הרצחניים שהגרמנים כינו: "חג הקציר" ב...
24/10/2025

לקראת יום פטירתו של הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפייסצנה.
האדמו"ר נרצח ביומיים הרצחניים שהגרמנים כינו: "חג הקציר" במחנה טרווניקי שליד לובלין.
בימים בהם היה האדמו"ר בגטו וארשה, הוא אמר דרשות לחסידים שהיו איתו. את הדרשות, שנמצאו אחרי השואה, הוציאו בספר "אש קודש". בחלק מהדרשות אפשר למצוא התמודדות אמונית של האדמו"ר עם אירועי התקופה.
לפני המלחמה עסק האדמו"ר בחינוך ילדים, הוא הקים ישיבה וכתב כמה ספרים ובניהם את הספר "חובת התלמידים" שמדבר על חינוך.
ספר נוסף שהוא כתב הוא "צו וזירוז", מתוכו הקטע הבא
הי"ד
"להיות יהודי"
"ברוך ה' נכנסתי כבר בשנת הארבעים לימי חיי.
ובעוד כמה חודשים אהיה , אם ירצה ה', בן ארבעים שלמים.
זאת אומרת , שכבר התחילו ימי הירידה שלי וכבר אתחיל להזדקן
ליבי ירא ויפחד ,לא מן הליכת שנותיי כל כך אני מפרכס, כי לכך נוצרתי,
רק מן דלות שנותי,שעברו ועוברות בדלות ורקות,בשפלות ובקטנות
ומה אקבל עלי?
ללמוד יותר – כמדומני שמה שאפשר לי שלא ללכת בטל אינני הולך בטל.
להתרחק מהתאוות – אם אין יצרי מרמה אותי, ברוך ה' אינני משועבד כל כך לתאווה הגופנית – חס ושלום
ומה חסר לי?
פשוט להיות יהודי, חסר לי
דומה אני בעיני בצורת אדם מצויירת , שהכל בה,הגוונים , הצורה..
רק אחת חסרה, הנשמה חסרה.
ריבונו של עולם צופה ומביט כל נעלם,לפניך אתוודה ומלפניך אתחנן,
מושלך אני ממך ומכל היכלך הרחק מאוד
פשוט רוצה אני להתגייר, להיות מעתה יהודי
"צו וזירוז" – האדמו"ר מפיאסצנה

16/10/2025

כה' תשרי, יום פטירתו של ר' לוי יחצק מברדיצ'ב
ר' לוי יצחק ידוע בכינויו "סנגורים של ישראל", הוא נהג ללמד זכות על עם ישראל ולא היסס לפנות לרבונו של עולם בתביעה לחוס על עם ישראל, להתווכח עם אלוקים על עוולות וצרות שיש לעם ישראל.
*******
בעקבות אובדן משפחתו בשואה, כותב המשורר אורי צבי גרינברג (אצ"ג) את ספרו "רחובות הנהר", בתוך הספר פואמה גדולה ומזעזעת, ושמה "בקץ הדרכים עומד ר' לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם". זהו החשבון ההיסטורי הגדול בין עם ישראל ואלוהיו - אחרי ההשמדה.
לא לחינם, המשורר שם את כתב הקטגוריה הקשה נגד אלוהים בפיו של אחד מגדולי החסידות במזרח אירופה, ר' לוי יצחק מברדיטשוב, אף שמת 150 שנה קודם לכן, אותו ר' לוי יצחק שתמיד ידע לעמוד מול קונו ולדרוש צדק ורחמים לעם ישראל, גם אם חטאו. תמיד ידע להסביר לאלוהיו למה נאלצו היהודים לחטוא, לתבוע את עלבונם ולצדד בזכותם. ולאחר ההשמדה וחורבן הקהילות הופך גרינברג את הסנגור הגדול לקטגור. לדורש תשובה מאלוהים.
*****
"אתה לא רגיל שיהודי קם ותובע.
אתה רגיל לשבחיו, לסלסול ניגוניו.
אתה רגיל לראותו שופך שיח בדמע, בטיף דם,
בלב קרוע ומורתח, בפיק ברכים ביום צום.
אבל עכשיו, לא ייסוב הגלגל ריבוני!
לא אתן,
לא, לא!
לכאן או לכאן!
אני לוי יצחק מברדיטשוב דורש תשובת רם!
ענה, אל אן זה הכל?
עוד הלאה והלאה כשטוף ים לבלי חוק,
תחת הרבה שחק עירום?
לא-לא"

שמחת תורה בברקנאו"בליל שמחת תורה הובילו הרוצחים לבית המוקד לערך חמישים בחורים צעירים הנותרים עוד במחנה...אומנם הילדים הל...
12/10/2025

שמחת תורה בברקנאו
"בליל שמחת תורה הובילו הרוצחים לבית המוקד לערך חמישים בחורים צעירים הנותרים עוד במחנה...אומנם הילדים הללו, שידעו בבהירות מה צפוי להם בעוד איזה רגעים אחדים, לכן התגברו במסירות נפש עליונה על מצב רוחם ועל המציאות העגומה שבה המה נמצאים, וענה אחד מהם ואמר: חברים יקרים, היום שמחת תורה! אומנם אין לנו ספר תורה כדי לרקוד איתו, אבל ריבונו של עולם אתנו. ותיכף התלכדו כולם יחדיו במעגל ריקודים והיו מזמרים הפסוקים "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו" וגם "וטהר ליבנו לעובדך באמת"
והקולות של שירה וזמרה היה בוקעות מתוך חדרי בית המוקד
והנה השוטרים הנאצים שעמדו בחדר החיצונה מוכן לפתוח עליהם את הגז, בשומעם את קול הזמרה נכנסו פנימה בכעס ורוגזה מצד אחד, ומצד שני מלאים השתוממות והתפעלות על נערים אלה שעומדים על סף המוות יכולים למצוא עוז וגבורה בנפשם לצאת בריקודים ושירות ותשבחות..."
(שו"ת "מקדשי השם", הרב מייזליש)
***
לפני כמה שנים דוד לייטנר (דוגו) הגיב לסיפור הזה, מצרף את התגובה שלו:
הסיפור הנכון אני הייתי שם כחמש מאות ילדים מוציאים מבלוק 11 בדרך לקרמטוריום 5 אנחנו עולים על קדוש השם מתפשטים ערומים ומחכים מנגלה היה צריך ילדים לעבודה בוחרים חמישים ילדים אני ביניהם כנראה היו נראים יותר טוב אחד החברים שלי שעבדנו בשייסקומנדו קופץ בתור חמישים ואחד ולא מחזירים אותו מגרשים אותנו החוצה הקפואים הביאו לנו את הבגדים מחזירים אותנו למחנה הצוענים נכון השמחה הייתה גדולה גם ביו שונאי היהודים ואז מגעים כחמש מאות ילדים מבלוק 13 דוחסים פנימה לתוך המשרפות כך עברתי את שמחת תורה לפני 76 שנה אני לא זוכר ואני לא חושב שרקדנו עם ישראל חי וקיים דוד לייטנר דוגו B 14671
בתמונה: שמחת תורה בגטו לודז (צילום של מנדל גורוסמן)

סוכות בגטו וארשה:אברהם כרמי מספר על סוכות בגטו:"פעם הלכתי עם הדוד לתפילה במניין. בא, הוא אמר לי, לרב זמבה יש ארבע מינים....
06/10/2025

סוכות בגטו וארשה:
אברהם כרמי מספר על סוכות בגטו:
"פעם הלכתי עם הדוד לתפילה במניין. בא, הוא אמר לי, לרב זמבה יש ארבע מינים. נתפלל בסוכה שלו. לא היו סוכות בגטו באותו חג, ובלי סוכות צפופות שחוסמות את הרחוב, שקולות האנשים שבהן מתערבים בקולות העולים מהסוכות השכנות, בלעדיהן לא הייתה כלל הרגשה של חג.
עלינו למעלה, אל גג הבניין שבו התגורר ברחוב קופיצה, ושם, להפתעתי עמדה סוכה קטנה. אומנם, לא נמוכה מידי, כדי שאפשר יהיה לצאת בה ידי חובה, אך נמוכה מספיק כדי שלא תיראה לעיני העוברים ברחוב למטה.
אנשים רבים התאספו בסוכה... בזה אחר זה הם נכנסו לסוכה, העבירו את ארבעת המינים מיד ליד, בירכו ויצאו. כולם היו שקטים מאוד, חלושים. רק הרב זמבה זקוף ומאיר כתמיד. הוא חייך אלי, בירך אותי בברכת מועדים לשמחה. הדוד העביר אלי את ארבעת המינים, ואני נטלתי אותם. האתרוג היה צמוק ומקומט, נראה כאילו נותר מסוכות שעבר... נענעתי בתורי לכל העברים, מרגיש כאילו בנענועים אלו אני מרווח סביבי מעט את האוויר הדחוק משהייה במסתרים...
("חלקי בארץ החיים", עמודים 159-160)
בתמונה: סוכה בגטו לודז'

Address

Kfar Haroe כפר הרא"ה
Kefar Haro'e
38955

Opening Hours

Monday 08:30 - 17:00
Tuesday 08:30 - 17:00
Wednesday 08:30 - 17:00
Thursday 08:30 - 17:00
Sunday 08:30 - 17:00

Telephone

+97246301637

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when שם עולם - מחברים את דור העתיד לשואה ׀ Shem Olam posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to שם עולם - מחברים את דור העתיד לשואה ׀ Shem Olam:

Shortcuts

Share

Category