02/08/2026
ידעתם שקהילתיות היא ענין של חיים ומוות?
לא, אנחנו לא מדברים רק על החוסן הקהילתי בשעת חרום שבהחלט יכול להציל חיים ולשפר את המענה לתושבים בארועי קצה. מחקר חדש קובע שאם אתם חיים בקהילה המייצרת אמון, הדדיות, רשתות תמיכה ותחושת שייכות, ככל הנראה תזכו לחיות שנים רבות יותר ממי שאין סביבו קהילה כזו.
ד"ר רונית פנחס-מזרחי וד"ר אפרים שפירו עם חוקרים נוספים ממכון לב (ד"ר צביקה אור ובת' זלצמן) הציגו את מחקרם בכנס בריאות הציבור בהלסינקי בנובמבר האחרון. החוקרים הציגו ניתוח שעקב אחרי הנתונים של מעל 1,200,000 יהודים ישראלים על פני 31 שנים. כשהשוו בין ארבע קבוצות אוכלוסיה: קיבוצים חילונים, קיבוצים דתיים, חרדים המתגוררים בערים ומי שאינו חרדי ומתגורר בערים, מצאו שאין הבדל בתוחלת החיים בין קיבוצים דתיים לחילונים אך יש הבדל גדול בתוחלת החיים בין קיבוץ לבין עיר ובתוך הערים בין חרדים לחילונים.
ההסבר לממצא, לאחר שבודדו משתנים כמו השכלה, הכנסה, מס. ילדים, מצב בריאותי ועוד, הוא עצם החיים בתוך קהילה משמעותית.
ממצא זה דומה למסקנות של הפסיכולוגית סוזן פינקר הטוענת כי המנבא החזק ביותר לחיים עד גיל 100 אינו תזונה או פעילות גופנית, אלא קשרים אנושיים. במחקרה היא מראה כי קשרים חברתיים חזקים מעלים את סיכויי ההישרדות ב־50%, בעוד שאינטראקציות קבועות עם אנשים אחרים – מעלה אותם ב־91%.
קהילות לא נוצרות בין-לילה. הן דורשות מאמץ הקמה, תפעול ותחזוקה.
האם הרשות שלכם משקיעה בחיזוק הקהילתיות כמו שהיא משקיעה בגינון ונקיון?
ואתם, כאזרחים, מה אתם עושים כבר היום כדי לבנות סביבכם קהילה שנעים להתחבר אליה ושתייצר עבור כל השותפים בה איכות חיים עד-120?
בתמונה: מתוך כתבה על המחקר של פנחסי-מזרחי ושפירו, השבת בעיתון "מקור ראשון"
נ.ב. לצפיה בסרטון TED מצוין ומרגש עם רוברט וולדינגר שמזכיר כמה חיבורים אנושיים הם קריטיים לבריאות שלנו, כיתבו בגוגל:
What Makes a Good Life? Lessons from the Longest Study on Happiness
