21/04/2026
ביום הקדוש הזה, אנו מרכינים ראש בהוקרה עמוקה לנופלים.לא רק על מה שעשו — אלא על מי שהם היו.
אנשים צעירים, מלאי חיים, חלומות, אהבות ותוכניות פשוטות של יום־יום.בנים אהובים, אחים, חברים, עולמות שלמים שנשאו אור גדול בתוכם.
הם לא ביקשו להיות גיבורים.אך ברגעים שבהם נדרש מהם — הם עמדו שם, באומץ, במסירות, באהבת העם והארץ,ובזכותם אנו עומדים כאן היום.
ובתוך הכאב הגדול הזה — מהדהדת דמותה של רחל אמנו,האם הנצחית, המבכה על בניה ואינה מתנחמת.דמעותיה חוצות דורות, נוגעות בכל לב של אם,ומחברות בין עבר להווה, בין כאב לתקווה.
וגם אנחנו — באור רחל אמנו — אמהות למען ילדים,נושאות את השליחות הזו בלב.לא רק לזכור את מי שאיבדנו,אלא להמשיך לאהוב, לחבק, לשמור ולהאיר את דרכם של החיים.
כי מתוך השבר נולדת אחריות.ומתוך הכאב צומחת אהבה גדולה יותר.אהבה ששומרת על הילדים, שמחזקת משפחות, שמחברת לבבות.
אין מילים שיוכלו לתאר את גודל ההקרבה,ואין דרך למדוד את עומק החסר.אך יש דבר אחד ברור ,החיים שלנו כאן, הביטחון שלנו, והאפשרות להמשיך ולבנות שזורים בהם.
אנו מתחייבות לזכור.לא רק את הרגעים האחרונים — אלא את כל מה שקדם להם:את הצחוק, את הטוב, את האור שהביאו לעולם.
ובין דמעה לתפילה, נבקש גם נחמה:שנדע להיות אמהות שומרות, מחבקות, מאחדות,שנגדל דור של אהבה, של ערבות הדדית ושל תקווה.
יהי זכרם נוכח בחיינו לא רק ביום הזה,אלא בכל יום שבו אנו בוחרות לחיות, ליצור, לאהוב ולהמשיך.
בכבוד, בהוקרה ובאהבה ❤️נישא את זכרם בליבנו תמיד