הבית לכלכלה יהודית

23/11/2024

הזדמנות אחרונה להרשם ללימוד מעמיק של הלכות ריבית

קבוצות לימוד אחרות כאמור הקבוצה שאנו פותחים מיועדת לרבנים אנשי תורה ומעשה ואברכים מהציבור הדתי לאומי. בבית ההוראה לענייני ריבית פועלות קבוצות לימוד שונות בקרב קהיל...

28/10/2024

קשה בימים האלו לכתוב כאן על דברים שלא קשורים למלחמה ולדילמות הקיומיות הבוערות.

אז אני מקדים משהו למה שרציתי לכתוב.

אני מאמין שבסופו של דבר חרדים יתגייסו, ישרתו, ילמדו לימודי מקצוע גבוהים, יתפרנסו, ויתרמו לחברה לא פחות משאר מרכיבי החברה הישראלית.

אני מאמין בזה משום שזו המסורת היהודית: התגייסות כללית למלחמת מצווה של הצלת ישראל מהעומדים לכלותם, והנאה מיגיע כפיים ללא הזדקקות למתנת בשר ודם הניתנת מתוך רחמים או מתוך אילוץ. והציבור החרדי מחוייב למסורת היהודית. (לצד זה גם למתן הקלות במשימות של ביטחון שוטף, במיסים, ומתן הטבות כלכליות נוספות ברצון הציבור ובמינון המתאים לעוסקים בתורה יש גם בסיס עמוק במקורות). אנו עוסקים בתכנים האלו במסגרת הפעילות של הבית לכלכלה יהודית ומפיצים אותם.

הציבור החרדי ישתנה בעצמו כשהוא יחוש שבמדינה היהודית היכולת לשמור את המסורת היהודית לכל דקדוקיה היא מובטחת, ושכציבור הוא מוערך על דבקותו במסורת ולא מוקע בגללה. חוקים, מקלות, גזרים ופוסטים נזעמים יכולים להועיל, יכולים להזיק. אך לא הם אלו שיחוללו את השינוי הנדרש.

--------
למה פתחתי בזה? כי רציתי לפרסם קורס יחודי, שהוא פרי של שיתוף פעולה עמוק דתי לאומי - חרדי.

מעבר על איסורי ריבית, האסורים מהתורה גם היום, והנחשבים כחמורים במיוחד הוא שכיח מאוד. העולם הכלכלי המודרני יוצר אתגרים מיוחדים ליישום הלכות ריבית, מצד אחד. ומצד שני, דווקא יישום הלכות ריבית יכול ליצור איזון חברתי חשוב מאוד לעולם שבו המרוץ אחרי הכסף והמבנה הכלכלי מביא משפחות רבות מידי להזדקק להלוואות ולכרוע תחת נטל חובות. זה תחום שהכרחי להתמחות בו דווקא מזווית דתית-מודרנית או דתית-לאומית, כדי שנזכה כחברה ומדינה להיות אור לעמים בתחום החשוב הזה.

אבל, לא לומדים הלכות ריבית בישיבות ההסדר. לא נבחנים עליהם במבחני הרבנות וגם לא במבחני הדיינות.

זה היה המצב גם בציבור החרדי לפני כמה שנים. והרב פנחס וינד, חסיד בעלזא, שהתמחה בהלכות ריבית, חולל בו מהפכה.

המרכז של השינוי התורני-חברתי שהוא חולל הוא קורס שנתי איכותי מאוד שנועד להכשיר רבנים ותלמידי ישיבות בוגרים לפסיקת הלכה בהלכות ריבית.

וזה חולל שינוי מדהים.

אני השתתפתי בקורס כזה בבני ברק לפני כמה שנים. למדתי לפני כן בכוללים לרבנות בישיבות הסדר, ולא השתתפתי עד אז בתוכנית לימוד והכשרה לרבנות כל כך רצינית, העוסקת באופן מעמיק כל כך בניתוח נכון של מקורות ההלכה וביישום מתאים שלה במציאות באין ספור סיטואציות שכיחות בתרבות הכלכלית והחברתית המודרנית.

ואנו פותחים כעת קורס כזה יחד עם מרכז תורה ומדינה (בראשות הרב יגאל קמינצקי רבו של גוש קטיף תובב"א) ועם בית ההוראה לענייני ריבית של הרב פנחס וינד, כדי לחולל את השינוי הנצרך גם בציבור הדתי-לאומי. הקורס נעשה בתמיכה ובהשתתפות פעילה של רבותינו: אבי מורי הרב יעקב אריאל , הרב שמואל אליהו, הרב שלמה אישון והרב יוסף צבי רימון.

מטרת הקורס היא לגבש קבוצה איכותית של תלמידי חכמים ושל אנשי מעשה אוהבי תורה מקרב הציבור הדתי-לאומי המתמחה בהלכות ריבית, ובהמשך גם בנושאים נוספים של כלכלה חברה ותורה, ומחוללת שינוי במודעות וההתנהגות בציבור וב"ה גם במדינה ובעולם. הקבוצה הזו נצרכת גם לצורך קידום יוזמות של בנקאות יהודית, מחקר תורני ועוד. לימוד של קורס כזה הוא תנאי הכרחי להשתלבות עתידית בפעילות של הבית לכלכלה יהודית ושל בית ההוראה לענייני ריבית.

אני יודע שהקורס הזה לא מתאים לכל אחד, אלא רק ליחידי סגולה. אבל אולי אתה הוא אחד מיחידי הסגולה. ואם לא, תייגו בבקשה את המתאימים בסביבתכם. ספרו להם, גם לאלו שבמילואים. הקורס הזה אמור להפתח עוד כחודש, אבל אם נרשמים רבים יהיו אז במילואים נדחה את הפתיחה במיוחד בשבילם.

פרטים ורישום באתר. ההפניה אליו במקום המתאים.

יש גם מחשבה ליצור קורס מיוחד לנשים המעוניינות להעמיק ולהתמחות בהלכות ריבית ויישומן בחיים הכלכליים המודרניים. מי שמעוניינת תכתוב לי בפרטי, כשיהיו מספיק מתעניינות נגבש איתן את הקונספט, וב"ה יפתח קורס בהתאם.

25/10/2024

מתחילים מבראשית. כלכלה בפרשה - תשפה.

מוזמנים להצטרף לקבוצה השקטה בווצאפ!

תובנות כלכליות מגן עדן

האמירה: בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם שנאמרה לאדם בעת הגרוש מגן העדן מתמצתת בתוכה את הכלכלה כולה. הלחם, מוצר הקיום הבסיסי של האנושות, איננו זמין בטבע כתוצר מוגמר. כדי ליצור לחם יש לחרוש, לזרוע, לקצור, לטחון, ללוש, לאפות, לשווק, לפרסם, לשנע, למכור. על הלחם יש להוסיף גם את סיפוק הבשר, החלב, הפירות והירקות, הבתים, הבגדים, תשתיות, בטחון, משפט, חינוך, תרבות מחקר. ועוד מקצועות לאין מספר... . בשביל סיפוק צרכי האנושות נדרשת מערכת כלכלית, בה כל אחד מהנה אחרים בזיעת אפו ויגיע כפיו בתחום התמחותו, ונהנה מעמלם ומזיעת אפם של אחרים בתחום התמחותם.

כל זה הוא לאחר הגרוש מגן העדן. גן העדן מסמל את האפשרות ליהנות מן המוכן, מבלי להיות עסוקים וטרודים בהכנתו. חיים ללא מערכת כלכלית. סיפור גן העדן משאיר בנו את החלום לחיים ללא טרחה עבור הפרנסה. חיים שמשאירים פנאי לעיסוק בתכלית החיים ולא רק בהשגת האמצעים לקיומם.

האם האנושות תחזור אי פעם חזרה אל גן עדן?

במידה מסוימת התשובה היא חיובית. והיא קשורה דווקא להתפתחותה של המערכת הכלכלית. כך החכם בן זומא שחי בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני תיאר את הקלת הטרחה וגידול בפנאי בשל התייעלות כלכלית:

"כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול? חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני. וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן ונפץ וטוה וארג, ואחר כך מצא בגד ללבוש, ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני. כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי, ואני משכים ומוצא כל אלו לפני."

באופן נוסף האנושות חוזרת לגן העדן: בשבתות, בחגים ובימי החופשה. בימים אלו אנו מפסיקים את המרוץ אחר סיפוק צרכי החיים ונהנים ממה שכבר קיים מכח עמל חיי המעשה. "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת". "מעין עולם הבא יום שבת מנוחה".

שבת שלום ומבורך!
עמיצור אריאל
הבית לכלכלה יהודית

התמונה מוקיפדיה.

27/09/2024

המשמעות הכלכלית והרוחנית של המושג "ערבות הדדית"

לרעיון הערבות ההדדית, שפרשת השבוע שלנו, מהוה את אחד המקורות המכוננים שלו, יש משמעות עמוקה וחמקמקה. זה מושג שיש לו משמעות בתחום הכלכלי ומשמעות רחבה מאוד במישור הציבורי-תרבותי-רוחני. חלק גדול מהמתח הציבורי שהחברה הישראלית חווה כיום קשור למשמעות שיוצקים למושג הערבות ההדדית.

אני רוצה בדברים הבאים לגשת אל מושג הערבות ההדדית הרוחני דרך הבנת מושג הערבות ההדדית בתחום הכלכלי.

הדגשה חשובה: בסיטואציה של מלחמה הערבות ההדדית היא מלאה. אנחנו עם אחד וכשכואב לחלק אחד הכאב והפעולה המתבקשת מהכאב צריכות להיות של כולם כאחד. פעולה להצלה של החטופים, ולהסרת האיומים והכאב כל עוד לא הצלחנו במשימה הקדושה צריכים להיות משותף לכולם. המשך הדברים מדבר על ערבות הדדית בימים של שגרה.

למושג "ערבות" יש משמעות משפטית-כלכלית מאוד ברורה.
ערבות נוצרת כאשר אדם אחד לוקח אחריות על התחייבות של אדם אחר.
השימוש בערבים נפוץ מאוד בהלוואות. ראובן לוקח הלוואה ושמעון מתחייב להיות ערב ולהחזיר את ההלוואה במקומו.

מעניינים מאוד הבדלי תרבות היסטוריים בין ישראל לעמים בהקשר לערבות.
אצל אומות העולם בעת הקדומה היה מקובל שהמלווה, הנושה, רשאי לדלג על הלווה ולגבות את החוב ישירות מהערב. אולם, בעם ישראל המקובל הוא שהמלווה רשאי לפנות לערב רק לאחר מיצוי אפשרות הגבייה מהלווה, כולל עיכול נכסי הלווה אם ישנם.

בהתאם לכך ניטש גם ויכוח עז על משמעות המושג הערבות ההדדית והסולידריות החברתית בין ההוגים בתחום הכלכלי-חברתי. יש הסוברים שעל המדינה לקחת אחריות על החלשים הפוטנציאלים, ולתת להם הטבות שיאפשרו להם קיום בכבוד ללא קשר ליכולת שלהם ולמאמץ שלהם להסתדר בכוחות עצמם. לחלשים נוטים לקרוא היום 'מוחלשים' בהתאם לכך, כדי להסביר את הצורך בהעברת מוקד האחריות מהאדם החלש אל החברה.

אך אחרים רואים את המשמעות של הערבות ההדדית באופן שונה לחלוטין! כמו בערבות להלוואה לפי היהדות, קודם כל, אדם צריך לקחת אחריות על עצמו. "אם אין אני לי מי לי". בעלי דעה זו סוברים שכשצריך להתערב ולעזור, צריך להשתדל, כשאפשר, לתת חכה ולא דגים, ולעזור לאדם במידת האפשר להסתדר בסוף בכוחות עצמו. גם כשהולכים בדרך הזו, לא נשארים אדישים למצבו של הזולת. לוקחים אחריות ומתערבים. אך רק עד הגבול שממנו יכול כבר הזקוק לעזרה לעזור לעצמו.
...
הערבות ההדדית כפי שהיא מופיעה בפרשת ניצבים, לא מסתכמת בשכר מינימום ובקצבאות. יש לה משמעות רבה ומחייבת גם בחיי המוסר והרוח. לפי הפרשה, אדם לא יכול לחיות בגישה של "בשרירות ליבי אלך", אלא כל אדם צריך לקחת אחריות על עצמו ולבנות את אישיותו המוסרית והערכית. איש לא יעשה זאת במקומו. אך כאשר אדם לא מצליח, או בוחר שלא להתאמץ, החברה לא יכולה להישאר אדישה. החוב שלו עלול להתגלגל עליה, והערבות ההדדית מחייבת אותה לסייע לו למלא את חובתו המוסרית-ערכית-דתית. התנהגותו הערכית והמוסרית של הזולת היא גם באחריות עקיפה של כל הסובבים אותו.

האם רעיון הערבות הדדית בתחום הערכי והמוסרי מעודד כפייה תרבותית?
אני חושב שמי שתופס את המושג ערבות בתחום הכלכלי כלקיחת אחריות על חייו של הזולת במקומו -אז ההשלכה של ההסתכלות הזו תהיה גם התערבות באורחות חייו ודעותיו של הזולת. אפשר לראות דפוס כזה של מחשבה גם בימינו.

אולם, כפי שנכתב לעיל, היהדות איננה רואה בערבות סיבה להתערבות בחיי הזולת כל עוד הוא לוקח אחריות על חייו, ועושה בסך הכל את הטוב והישר. לקיחת האחריות על חייו של הזולת במקומו מוגבלת למקרים בהם ברור כשמש שהוא לא לוקח את האחריות, או שוגה באופן ברור בדרך מימושה, וגם אז מטרת ההתערבות היא להביא את האדם להכרה ולשכנוע עצמי בערכים ובמוסר הנכונים לדעתו של המתערב, ולא למנוע ממנו את חרות המחשבה, ואת החרות בבחירת הדרך ליישם אותה. חרות הנחוצה כל כך כדי ללכת בדרכי הבורא.

המתח בין אכפתיות ואחריות לזולת גם בתחומי הרוח, התרבות והמוסר ובין החופש של כל אדם לבחור את דעותיו ואת דרכו בעצמו, הוא הוא מתח שאין לו פתרון חד ואחד.

התבוננות בפסוקי התשובה שבסוף הפרשה מדגימה את הדרך בה התורה בוחרת לדרבן אותנו ללכת בדרך הנכונה: "לא בשמים היא....ולא מעבר לים..... כי קרוב אליך הדבר מאוד" האם נשמעים הדברים ככפייה, או כקאוצ'ינג להשבת האמון של האדם ביכולותיו?

בימים של מתח סביב השאלה אלו ערכים צריכים להוביל את החברה שלנו, איך צריכות להתקבל ההחלטות הציבוריות המחייבות, ואיך יישמר האיזון בין עיגון ערכי בסיס מחייבים לבין חרות מחשבתית ותרבותית, ההתבוננות בפילוסופיה של הכלכלה היהודית יכולה להוות סוג של אבן פינה מחשבתית.

שבת שלום ומבורך!
עמיצור אריאל
הבית לכלכלה יהודית