איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות מתאר את עבודת הנהלת איגוד מנהלי החינוך ברשויות וחבר.ות?

איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות הוא ארגון מקצועי של מנהלי המחלקות לחינוך, מנהלים/ות גני הילדים, מנהלים/ות בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מנהלים/לות מערכות פדגוגיות במחלקות לחינוך ובעלי תפקידים אחרים באגפי החינוך של הרשויות המקומיות.

האיגוד נוסד בראשית שנות השישים. משנת 1990 האיגוד פועל כעמותה רשומה. מצד אחד, האיגוד משמש כגוף מקצועי המעניק שירותי ייעוץ למרכז השלטון המקומי בנושאי חינו

ך ופועל בשיתוף פעולה מלא עם יו"ר ועדת החינוך ועם מנהל המחלקה לענייני עבודה, וסמנכ״ל חינוך ותרבות של מרכז השלטון המקומי. מצד שני, ההשתייכות המקצועית של האיגוד הינה כשל חטיבה בהסתדרות המורים. בנוסף, האיגוד משתף פעולה עם החברה לאוטומציה, החברה למשק וכלכלה ומשרד החינוך. האיגוד מייוצג בגופים כגון ועדת החינוך של הכנסת, אגפים ומחלקות במשרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, פורומים אקדמיים באוניברסיטאות, בדיונים של מכונים אקדמיים ובוועדות מקצועיות שונות.

בראש ובראשונה, האיגוד מייצג את מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות בדיונים עם משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי ומוסדות חינוכיים נוספים.

האיגוד שואף לקדם ולחזק את מעמדם של מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, תוך קידום המקצוענות, הרחבת ההשכלה וההכשרה, השתתפות בהשתלמויות, עידוד יוזמות חינוכיות, הכנת ניירות עמדה וקבלת מעמד סטטוטורי.

האיגוד פועל רבות בתחום ההגנה על החברים במישור שיפור תנאי השכר ותנאי העבודה, והגנה מפני פיטורי עובדים.

בשנים האחרונות האיגוד פועל להקמת תשתית אדמינסטרטיבית עצמאית לאיגוד ולהימצא בכל מקום שבו נוכחות האיגוד יכולה להשפיע על המדיניות החינוכית של מדינת ישראל ולהביא למציאות שבה יגדל חלקו של השלטון המקומי בגיבוש המדיניות החינוכיות והלאומית.

האיגוד פועל למיסוד תהליכי עבודה משותפים עם הנהלות האגפים במשרד החינוך ובמרכז השלטון המקומי. הוא מעודד פעולות רווחה של חברי האיגוד בעיקר באמצעות עמותות המורים והשתלמויות מקצועיות למנהלי האגפים. כמו כן, האיגוד פועל לעידוד קשרים עם עמיתים מקבילים במדינות שונות.

חברי האיגוד שומרים על קשר ישיר וטוב באמצעות אתר האינטרנט קבוצות וואטסאפ והדואר האלקטורני. אחת לשנה מתקיימת ההשתלמות השנתית למנהלי אגפי החינוך, במסגרתה נפגשים כל חברי האיגוד "למרתון" בן שלושה ימים בו מועברים תכנים מקצועיים לצד ערבי תרבות. אחת לתקופה, במסגרת זו נבחרים חברי הנהלת האיגוד החדשים.

האיגוד מיוצג על ידי הנהלה בת 23 חברים וועדת ביקורת. החברים נבחרים בבחירות שמתקיימות אחת לארבע שנים, בהתאם לתקנון העמותה והסתדרות המורים. ההצטרפות לאיגוד והחברות בהנהלת האיגוד נעשים על בסיס התנדבותי.

בראש האיגוד מכהן יו"ר, שנבחר בבחירות אישיות, ולצידו גזבר ויו"ר וועדות מקצועיות שונות. כל ועדה מעלה לדיון, באמצעות היו"ר שלה, נושאים הרלוונטים לתחום פעילותה. ההחלטות לביצוע מתקבלות בישיבות ההנהלה המתקימות אחת לחודש. בישיבות ההנהלה מתקבלות החלטות של החלטה על מדיניות, קביעת יעדים וחתירה לביצועם. בסיום כל ישיבת הנהלה מתפרסם פרוטוקול למעקב אחר ביצוע ההחלטות.

☕ תוך כדי קפה: הדרך לקבלת החלטהחברים וחברות יקרים,לנוכח האירועים שאנחנו חווים בשבוע האחרון, אני מרגישה בושה גדולה לנוכח ...
05/06/2026

☕ תוך כדי קפה: הדרך לקבלת החלטה

חברים וחברות יקרים,

לנוכח האירועים שאנחנו חווים בשבוע האחרון, אני מרגישה בושה גדולה לנוכח האירועים וגם נגמרות לי המילים. אין לי כרגע מילים חכמות שיכולות לתרום או לקדם, ולא נותר אלא לשאת תקווה שנצליח, בכוחות משותפים, לעשות חשבון נפש ולחזור לפעול על בסיס ערכי ומוסרי מוצק. כדברי הרב נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן."

ובאין מילים לתאר את גודל השבר, אני מעדיפה להתמקד במה שאני אולי כן יכולה לתרום — והוא המקצועיות שלנו בעבודה.

איסוף מידע חיוני

1. אני יודעת שכולנו נמצאים עכשיו במערבולת של הכנת תוכניות הקיץ כפי שפורסמו בקול הקורא. במהלך השבועיים שבין ההכרזה על הרחבת תוכניות הקיץ לבין הוצאת הקול הקורא, עשינו כל שביכולתנו על מנת לתקן את כל מה שניתן לתיקון בטרם הוצאת המסמך והצלחנו לשנות מספר נקודות מהותיות, בכל אחת מהתוכניות. יחד עם זאת, עם הוצאת המסמך ובעודנו עושים כל מה שביכולתנו על מנת להוציא את התוכניות לפועל, צפים ועולים קשיים רבים מאוד. חשוב לנו מאוד לאסוף מידע לגבי הקשיים והאתגרים של תוכניות הקיץ — בגני הילדים, בכיתות א–ג, ד–ו וז–ט. כל זאת כדי ללמוד מכל אחד ואחת מכן על הקשיים והבעיות ולשקף אותם נאמנה. אנא היכנסו לקישור ועדכנו את התייחסויותיכם. השתדלו לפרט ככל שניתן כדי שתהיה לנו תמונה רחבה ומקיפה. . https://forms.gle/G4DKVzPz d2fdpYZaA

2. במהלך השבועות האחרונים עסקנו באיסוף מידע נרחב בנוגע לעבודה במכלולי החינוך בעת חירום. אספנו את המידע, ניתחנו אותו והוצאנו ניוזלטר — "במבט רחב" על הנושא. על מנת להציג את מירב המידע, אשמח אם כל מי שעדיין לא שיתף אותנו בהפקת הלקחים שלו, בהתייחסויותיו ובנקודות שחשוב בעיניו שנדע — ימלא את הטופס המצורף. כל זאת לקראת הצגת הדברים בפני מקבלי ההחלטות בפיקוד העורף ובמשרד החינוך בקרוב. חשוב לנו להגיע מוכנים. . https://forms.gle/7nynzJT5FEGyJ86h7

כמה מילים על החשיבות של איסוף וארגון מידע כבסיס לקבלת החלטות

השבוע דיברתי עם הצוות שלי על האופן שבו אנחנו מתכוננות לקראת קבלת החלטות — פנימיות שלנו, או יחד עם הנהלת הרשות. כולנו מכירים את זה — ישיבה שנכנסים אליה עם צרכים דחופים, ויוצאים ממנה בלי החלטה ברורה. לא כי האנשים בחדר לא חכמים, אלא כי הסוגיה לא הוצגה בצורה שמאפשרת להחליט. אז מה כן עוזר?

בחינת ההשלכות הפדגוגיות:

השאלה המרכזית היא האם מה שאנחנו מתכננים יגיע לגן או לכיתה — ואיך. האם המהלך יחזק את הצוות החינוכי? האם הוא ירחיב הזדמנויות ללמידה? לפעמים יש פער בין שינוי שנראה טוב בתיאור לבין מה שיכול לקרות בפועל בשטח.

בחינת ההשלכות התקציביות:

לא רק העלות הראשונית — אלא מה קורה בשנה הבאה, השנייה, השלישית. האם ההחלטה יוצרת התחייבות שקשה לסגת ממנה? מאיפה המימון, ועד מתי הוא מובטח? אלה שאלות שעדיף לשאול בשלב ההכנה, לא אחרי שהמהלך כבר יצא לדרך.

בחינת ההשלכות הקהילתיות:

כל שינוי שאנחנו מובילות נוגע בסופו של דבר לקהילות שלנו — לא רק למוסדות. מי יושפע מהמהלך, ואיך? האם יש קבוצות שקולן פחות נשמע בשלב ההכנה? האם נוצרים פערים חדשים, או שמא דווקא מצמצמים?

בחינת רשויות ופרויקטים דומים:

כמעט תמיד אפשר ללמוד ממי שהתמודד עם סוגיות דומות — רשויות אחרות, שכנות, ולפעמים אנחנו עצמנו לפני כמה שנים. מה עבד? מה לא? זה לא אומר שמעתיקים — אבל כן מתחילים ממקום של ידע ולא מאפס.

הצגת חלופות ומשמעויותיהן:

פעמים רבות עדיף להגיע לדיון עם מספר אפשרויות ועם המשמעות של כל אחת מהן. כך הדיון פורה יותר, וההחלטה מתקבלת מתוך תמונה מלאה. אם יש לנו גם המלצה מקצועית — אפשר בהחלט להציג אותה, לצד כל החלופות.

ברור שלא תמיד זה קל — לפעמים הזמן קצר והמידע חלקי — אבל תמיד חשוב לשאוף למיקסום התמונה המערכתית לפני קבלת ההחלטות.

מאחלת לכולנו שבת שלווה, ומקווה שבכוחות המשותפים נדע לכוון את הדרך החינוכית למקומות טובים וערכיים יותר.

שלי קרן,
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות ההנהלה

טופס זה מטרתו לאסוף מידע לגבי תוכניות הקיץ המנוהלות באגפי החינוך בשנת תשפ"ו.

קיץ פשוט: על מה שעובד, מה שפחות, ואיך אפשר לתקן לפני שניהלתי אגף חינוך, הייתי מנהלת בית ספר. במשך שמונה שנים, בין 2010 ל...
05/06/2026

קיץ פשוט: על מה שעובד, מה שפחות, ואיך אפשר לתקן

לפני שניהלתי אגף חינוך, הייתי מנהלת בית ספר. במשך שמונה שנים, בין 2010 ל-2019, קיימנו מדי חודש יולי קורסי קיץ במתמטיקה, בעברית, באנגלית ובמדעים. מורות לימדו ועשרות ילדים הגיעו. איך זה קרה? משרד החינוך הקצה שעות; חלק מהמורות רצו לעבוד, ואחרות בחרו לצאת לחופשה – וזו זכותן המלאה. בהתאם לכך, לעיתים הצלחנו לפתוח יותר קורסים ולעיתים פחות. ההורים הכירו אותנו, ידעו שאנו עושים כל שביכולתנו כדי לייצר מענים טובים, ועבדנו יחד – בדיוק כפי שעשינו לאורך כל שנת הלימודים. ככה זה קרה, הכי פשוט.

》לא חייבים 54 עמודי הנחיה כדי לתת לילד קיץ טוב

אז מה השתנה? הרבה. כמדינה, עברנו שנים קשות שהותירו את כולנו עייפים ונתונים בלחץ אבל כולנו, ללא יוצא מן הכלל, פועלים כעת למען טובת הילדים. התוכנית הלאומית לקיץ תשפ"ו מגיעה ממקום נכון וחשוב, אך אופן היישום , הדרישות והנהלים המרובים הופכים את המשימה למסורבלת מאוד עבור צוותי החינוך והרשויות. במקום להסתבך במנגנונים מורכבים, אפשר לאמץ את מה שעבד היטב בעבר ולייצר דרכי פעולה פשוטות, גמישות ומקצועיות שיאפשרו לכולנו להצליח.

》שלוש שאלות, שלוש תשובות

▪️האם המטרה היא צמצום פערים לימודיים?

אם כן, מי שאמור היה להוביל את המהלך הוא הצוות החינוכי – המורות, הגננות ואנשי המקצוע שמכירים את הילדים. במידה והם בחורים לעבוד גם בקיץ, הדרך הנכונה היא לאפשר זאת בתוך בתי הספר והגנים, באמצעות שעות של משרד החינוך ותקציב מוסדי גמיש. אין צורך לסבך אותם בתיאומי מס או לחייב אותם בבניית תוכניות מורכבות. הפתרון פשוט: שעות, תקציב וחופש פדגוגי. אם רוצים להעביר את האחריות ללמידה ולצמצום פערים לימודיים לרשויות, אפשר לעשות גם את זה, אבל לא ב28 במאי – כשתאריך תחילת ההפעלה מיועד ל 21 ביוני, ולא כאשר אין שום סיכוי לאתר ולגייס מספיק כוח אדם שיודע ויכול ללמד באופן מקצועי ואיכותי את כל ילדי המדינה שירצו בכך בבת אחת במהלך הקיץ.

▪️האם המטרה היא פנאי משמעותי וחוויה חברתית?

אם כן, הגוף המתאים ביותר להובלה הוא הרשות המקומית. הרשויות יודעות היטב להפעיל בהצלחה קייטנות, פעילויות נוער, חוגי ספורט, אומנות ותרבות כמו מדי שנה. הפתרון לכך דורש תקציב גמיש, כיוון כללי ואמון. הוא אינו דורש 54 עמודי קריטריונים, שמסתיימים בקיזוז תקציב אם ילד שרשום ונערכנו לבואו מראש, נעדר יום אחד.

▪️האם רוצים גם וגם?

אם כן, התשובה היא שילוב כוחות. היכן שניתן לפתוח מסגרות חינוכיות – יש לפתוח; היכן שלא – אפשר להשלים את החסר באמצעות מסגרות קהילתיות.
כדי שהדברים יצלחו, נדרש אמון הדדי – מצד ההורים והקהילה, אמון בצוותי בתי הספר וברשויות, שעושים ויעשו כל שביכולתם למען הילדים. נדרשות הכוונה ומדיניות ברורה לצד גמישות מרבית, במקום אינסוף נהלים כובלים שמסרבלים עבודה תקינה וזריזה.

》מה זה דורש?

המעבר מהמודל הנוכחי למודל המוצע אינו בשמיים. הוא דורש שלושה דברים בלבד:

▪️אמון:

הבנה שהרשות המקומית, בית הספר והגן יעשו כמיטב יכולתם. הם לא זקוקים להררי הנחיות, ללחץ קהילתי או לאיום בביקורות פתע כדי לרצות להצליח. הם רוצים להצליח ותמיד רצו בכך.

▪️גמישות:

מתן אפשרות לכל רשות ולכל מוסד להפעיל את המערכים שהם מסוגלים להפעיל, בדרכים הידועות והמוכרות להם. תוכנית אחידה המוחלת על כל הרשויות בישראל – מהגדולה והחזקה ביותר ועד הקטנה והמרוחקת – אינה מייצרת בהכרח שוויון.

▪️תקשורת מוקדמת:

תוכנית קיץ בונים בחורף. גיוס כוח אדם, תיאום מול ספקים, חתימה על הסכמים וחוזים, תהליכי רכש והסדרת תנאי עבודה – כל אלו דורשים חודשים של הכנה. כאשר "קול קורא" מתפרסם בסוף חודש מאי, אנחנו כבר לא מתכננים את הקיץ, אלא רצים אחרי רכבת שדוהרת.

אנחנו רוצים, אנחנו מגויסים, וחשוב לנו לייצר מענים איכותיים לילדים שלנו במהלך הקיץ. לכן, אני כותבת דברים אלו לא מתוך תסכול או ייאוש (שכן זו אינה תוכנית העבודה שלי), אלא מתוך ניסיון מצטבר: שמונה שנים של ניהול בית ספר, ותשע שנים נוספות כמנהלת אגף חינוך ברשויות המקומיות. אני יודעת שכל האנשים במערכת החינוך רוצים בטוב – שהילדים ייהנו מקיץ מיטיב, שמשפחות יוכלו לתפקד ושהפערים הלימודיים יצומצמו.

אפשר לבנות את הדברים אחרת, וזה לא קשה. אנחנו כאן, כאיגוד וכאנשי מקצוע שמכירים את השטח לעומקו, מוכנים לסייע בבנייה הזו. בפעם הבאה, שווה לדבר איתנו מבעוד מועד.

שלי קרן
יו"ר איגוד מנהלי ומנהלות אגפי החינוך ברשויות המקומיות יוני 2026

בתמונה: מה שג'ימיניי חשב על הטקסט שלי ☆

29/05/2026

תוך כדי קפה ☕ – שותפות והוגנות

חברות וחברים יקרים,
בוקר טוב,

***

נתחיל בשמירת תאריכים:
1. כנס היערכות של האיגוד ב 20.8.26 , בחיפה.
2. השתלמות שנתית של האיגוד ב 15-18.3.27

***

דילמת השותפות:

יש נושאים שעולים בשיחות שונות, בהקשרים שונים, אבל יש ביניהם חוט מקשר. נושא כזה הוא השותפות – זו האמיתית, הלא מובנת מאליה, זו שנבחנת דווקא בזמנים קשים וכשהמשאבים דלים.

שותפות בין מנהלי אגפים ומחלקות חינוך ברשויות, עזרה הדדית, הוגנות ואתיקה מקצועית – אינן דבר מובן מאליו בכלל בתקופה שבה כל רשות שואפת להיות הטובה ביותר ולהציע את החינוך הטוב ביותר. אלו לא מילים יפות לכנס או לחזון חינוכי על פלקט אלא בחירה יומיומית על מצפן ערכי ותרבות ניהולית.

וכמו כל בחירה שדורשת משהו מאיתנו – הן מאתגרות אותנו בדיוק ברגעים הכי לא נוחים – כשיש לנו מחסור בכוח אדם איכותי, כשאין מקום לשיבוץ לילדי חינוך מיוחד, כשכולנו זקוקים לאותו הדבר ואין ממנו מספיק.

דווקא ברגעים האלה עולה בנו הצורך להגן על מה שיש לנו, להסתכל פנימה לתוך הרשות שלנו. זה מובן מאוד אבל לפעמים הגנה על האינטרסים של הרשות שלנו עלולה לפגוע באדם שנמצא איתנו בצד השני של אותה סירה.

כולנו נמצאים במצוקה משותפת – גם כשכל רשות חווה את המצוקה שלה בצורה ייחודית, עם האילוצים שלה, עם הלחצים שלה.

אין לי פתרון קסם, ואין קו ישר שעובר בין "עניי עירך קודמים" לבין "פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית" אבל בתוך טרפת השיבוצים ואיוש כוח האדם, חשוב רק שנוודא שגם הלב וגם השכל הישר מובילים את דרכנו.

עדכונים:

▪️קול קורא של החופש הגדול

השבוע עבדנו מסביב לשעון על הקול הקורא של החופש הגדול. עבדנו יחד עם חברי וחברות האיגוד שהאירו פנס על נקודות חשובות וסייעו לגבש את העקרונות וההתייחסויות של האיגוד, יחד עם מרכז השלטון המקומי והאזורי, ויחד עם צוותי משרד החינוך שהשקיעו זמן ומאמץ רב ועשו ככל יכולתם להטמיע שינויים נדרשים. לא הכל נכנס – אבל חלק ניכר כן. תודה לכולם.

▪️הכשרה מחייבת לדרגי הבינים – החלוצות שלנו

השבוע שמחתי לפגוש את נבחרת החלוצות שלנו בהכשרה המחייבת והמשותפת של האיגוד עם משרד החינוך וחותם. שמחתי לראות את האור בעיניים. הזדמנות לומר תודה גדולה לשלומי דהן ולירונה פוליטי מחותם – אבל קודם כל, הם משלנו! – על ההובלה של ההכשרה, ולהדס דמתי, מנהלת אגף לקשרי שלטון מקומי במינהל הפדגוגי, ואביחי איבגי, ראש אגף א' עתודות, ממשרד החינוך, שיחד מממשים את המדיניות שהתווה המנכ"ל מאיר שמעוני לקידום ופיתוח שיתופי הפעולה עם האיגוד.

▪️כנס מכון מופ"ת – לזכרה של חגית רפאלי מישקין ז"ל

השבוע הנחתי פאנל בכנס השנתי של מכון מופ"ת, שדן בסוגיית פיתוח ההון האנושי במערכת החינוך. הכנס התקיים לזכרה של חגית רפאלי מישקין ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר. חגית הייתה חברת סגל במכון מופ"ת.

התרגשתי מאוד לשמוע בפאנל שעסק תהליכים מערכתיים בעקבות המלחמה את אסנת רסקי רון, מנהלת אגף החינוך בקריית שמונה, מספרת את סיפור ההתמודדות של קריית שמונה עם המלחמה – בעבר ובהווה.

בפאנל שהנחתי יחד עם פרופ' חן שכטר, מנהל מכון מופ"ת, בנושא הקשר שבין השלטון המרכזי למקומי, שמחתי לשמוע את אביחי איבגי ראש אגף א' עתודות ואת דליה לין, ראש מינהל חינוך תל אביב, והצוות ממרכז פסג"ה תל אביב, שהציגו תפיסה ייחודית ומעניינת לפיתוח ההון האנושי – מתוך הצורך להתמודד עם האתגר המורכב של גיוס ושימור צוותים בתל אביב.

מצורפת עבורכם מצגת של מכון מופת אודות הכנס, ובה גם קישור ליצירת קשר ושיתופי פעולה עם המכון.

▪️טכנולוגיה וחדשנות בחינוך

השבוע נפגשתי לישיבת היגוי עם מובילי תחום הטכנולוגיה והחדשנות, ובהם סמנכ"לית המשרד מירב זרביב, ראש מינהל חדשנות וטכנולוגיה; ישראל שלו – שגם הוא קודם כל שלנו! – מנהל אגף החינוך של חריש לשעבר, ועכשיו מוביל במשרד את תחום הבגרוטק; אילנה טרוק, ראש מינהל חינוך חיפה; מיכל מנקס, ראש תחום חינוך ורווחה בשלטון המקומי; דדי פרלמוטר, אלי הורוביץ, יעקב נחום, ועוד רבים וטובים. שמחתי לשמוע על ההתקדמות בתחום ולהבין לאן פנינו מועדות. לבקשתי, הכין הצוות של מירב זרביב שקופית עם הסבר קצר של התוכניות השונות הקשורות למינהל – כדי לסדר את מגוון התוכניות שמקדם המינהל. מצורף כאן.

העשייה רבה וברוכה, מסיבות הסיום בפתח, ולאחריהם קייטנות ותכניות החופש. אני יודעת שאתם מתקשים לקחת נשימה, וזה מובן. ובכל זאת, נאחל שבת שלווה ורגועה, טיולים, מנוחה וחיבוק למשפחה 🌼.

שלי קרן
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות הנהלת האיגוד

תוך כדי קפה ☕ – המפגש האנושיחברות וחברים יקרים,חג השבועות עומד לפתחנו, וסיפורן של רות ונעמי הוא בעיני סיפור של המפגש האנ...
21/05/2026

תוך כדי קפה ☕ – המפגש האנושי

חברות וחברים יקרים,

חג השבועות עומד לפתחנו, וסיפורן של רות ונעמי הוא בעיני סיפור של המפגש האנושי . סיפור של שתי נשים שרואות אחת את השנייה, סיפור על הבחירה של רות לעמוד לצידה של נעמי – מתוך בחירה אנושית אמיתית.

אחת המטרות שלנו בחינוך (בגזר ובכלל) היא לחזק, דווקא בעת הזו של האצה טכנולוגית, את מיומנויות המפגש האנושי. כשילד פוגש ילד, כשאדם פוגש אדם, בדיוק כפי שרות פגשה את נעמי. איך אנחנו מוודאים שהילדים שלנו, שחיים בעולם של קרבה טכנולוגית אבל ריחוק אנושי, ידעו לראות אדם – לחוש כלפיו אמפטיה, לגלות כלפיו חמלה, להושיט לו יד לעזרה, להוקיר לו תודה, למחול לו? איך אנחנו מוודאים שהם יודעים לעשות זאת כלפי עצמם וגם כלפי אחרים?

השבוע לשמחתי הצלחתי לראות רבים מכם פנים אל פנים, לא בזום, לא במיט, לא בוואסטאפ – אלא ממש מפגש אנושי אמיתי. שמחתי מאוד, לראות, לדבר, לפגוש, לחייך, להקשיב.

קורס מכלול חינוך חירום

חלק מכם פגשתי בסיום קורס הכשרת מכלול חינוך חירום במכללה לאיתנות. חזרתי מהמפגש הזה שמחה שמנהלי חינוך רבים בוחרים להשקיע בהכשרה חשובה זו. אני בהחלט מודעות לכך שהקורס הזה כבר לא עוסק בהכנה למצבי חירום היפותטיים אלא הלכה למעשה במצבי החירום שכולנו חווים, לצערי, במציאות של חיינו . הקורס מסייע בפיתוח מקצועי חיוני מאוד למנהלי החינוך ברשויות וסיגלית עקרי הנפלאה מובילה אותו במקצועיות רבה מאוד ובאהבה גדולה. במפגש העלנו סוגיות רבות והצפנו את הלקחים שצברנו במהלך התקופה האחרונה בפני פיקוד העורף וזכינו לאוזן קשבת ולב חפץ.

קורס סוגיות משפטיות בחינוך

השבוע גם ביקרתי באחד הקורסים הרלוונטיים והחשובים ביותר עבורנו כמנהלי אגפי חינוך, קורס סוגיות משפטיות בחינוך שמובילה בצורה מרתקת עו"ד נועה בן אריה. יש כאלה שזכו לראות אותי יום אחר יום, וחשבו שאני עוקבת אחריהם, אז חשוב לי להניח את דעתכם, שלא. גם בקורס של נועה הצפנו יחד שאלות וסוגיות שמלוות אותנו ביום יום, השיח עם נועה תתמיד מעורר לחשיבה מואצת, לתהיות ושאלות ומחדד כמה חשובה ההיוועצות טרום קבלת החלטות או יציאה לפעולה.

כנס ניצנים

השבוע גם פגשתי את מובילי ומובילות ניתנים ברשויות המקומיות. האנשים שמרכזים את אחת התוכניות החינוכיות המורכבות ביותר ברשות. שיתפתי אותם שבעיניי הם עושים קסמים, מייצרים מענים חינוכיים לילדים רבים בשעות הכי קשות של היום. עודדתי את שכבר ותיק והמערכת שלו כבר מבוססת , להתחיל לראות בניצנים הזדמנות גם להתפתחות ופיתוח פדגוגי, חינוכי, חברתי ורגשי – ככל שניתן. ולהעז.

עדכוני קיץ 2026

השבוע עסקנו רבות מאוד במתווה הקיץ. תודה לכל מי שסייע, נעזרתי בהארות ובהערות שעלו מחברי וחברות האיגוד – הן בשיחות הישירות והן ממה שעולה בקבוצות – אני ממשיכה לקדם את הנושאים בשיח שוטף עם מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ומשרד החינוך.
חשוב לעדכן שעדיין אין החלטות סופיות ואין מתווה סופי של הקול הקורא. אני יודעת שחוסר הוודאות מקשה על תכנון אבל חשוב לדעת שהעיכובים חלים בדיוק בגלל שיש תהליך של הקשבה להערות ולנקודות שאתם מעלים, וניסיונות למצוא פתרונות. נצטרך להיאזר בסבלנות – ולדעת שהשיח מתנהל.
נעדכן ברגע שיהיו החלטות סופיות ומווה סופי של הקול הקורא.

ועל האלימות....

השבוע גם ממשיכים לעלות אירועי אלימות קשים של בני נוער. כואב לקרוא. כואב לחשוב על הצוותים שמתמודדים עם זה ביום יום. זה מזכיר לנו שוב שהשדה שבו אנחנו עובדים – לא מניב תוצאות מהירות. הוא דורש מחשבה יוצאת דופן, התמדה בתהליכים חינוכיים, נוכחות מתמשכת, ראייה של מי נמצא בשוליים, והמשך עשייה גם כשקשה לראות את הפרי.

כמו בשדות הקציר של בועז – חשוב לנו להמשיך לדאוג גם למי שיש לו פחות, שנשאר מאחור, שזקוק לנו יותר.

בברכת חג שבועות שמח,

תהנו מחופשת החג, נצלו את הזמן ברוגע למנוחה, לבילוי עם המשפחה ולזמן איכות גם עבור עצמכם.

שלי קרן
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות הנהלת האיגוד

15/05/2026

תוך כדי קפה – דילמות, דילמות, דילמות.

חברות וחברים יקרים,

קפה של יום שישי, זו הזדמנות לפתוח רגע את הדלת של מנהל/ת אגף החינוך ולצלול לתוך שתי דילמות שמלוות אותנו ביום יום, כמקרי בוחן לדילמות שונות שמלוות אותנו. מזהירה מראש, שהטקסט קצת ארוך. הוא מחולק לשלושה חלקים, שתי דילמות ועדכון. מוזמנים לבחור לקרוא אחד, שניים או את כולם. וזה רק אחרי שתיכנסו ללו"ז שלכם ותשמרו את ה 20.8 – כיום ההיערכות שלנו, מנהלי ומנהלות החינוך ברשויות.

ואלו הדילמות:

1. האם הענקת פרסים יותר מסייעת או יותר מעכבת תהליכי שיפור מקצועי?
2. האם שווה לעשות את המאמץ ביציאה מהרשות למפגשי למידה עם עמיתים כשמצב כל כך מורכב בתוך הרשות?

דילמה 1 - פרס או לא פרס, זו השאלה?

גילוי נאות בהתחלה - הצוות שלי מכירה אותי היטב ויודע שאני לא חובבת פרסים והצטיינויות (על אף ההיסטוריה הקדומה שלי כספורטאית). ובדיונים הפנימיים שלנו באגף לגבי פרסים וציון של הצטיינות, תמיד עולות שאלות ודילמות על היתרונות והחסרונות של תהליכי ההצטיינות למיניהם.

אבל, מאחר וזו עונת הבמות ובשבועות הקרובים רבים מאיתנו עוד יעמדו עם מיקרופון ביד — בערבי הוקרה לאנשי חינוך, בטקסי מנהלי בתי ספר מצטיינים, רשויות מצטיינות, פעילים חברתיים מצטיינים, ובקרוב מאוד גם בטקסי התלמידות והתלמידים המצטיינים. ננאם, נמסור תעודה, נלחץ יד, נצטלם – אז הזמנתי את עצמי לעצור רגע, לשהות, לבדוק ולחשוב.

כשבדקתי, בעזרת חברותיי הבינות המלאכותיות את הספרות האקדמית בחינוך ובמשאבי אנוש, ציפיתי למצוא הסכמה. ולא מצאתי.

מצד אחד, יש עדויות חזקות לתועלת, השפעה חיובית מובהקת של תוכניות הכרה ותגמול על ביצועי מורים והישגי תלמידים, ירידה בעזיבה ובשחיקה בארגונים שמטפחים תרבות הכרה רציפה. וההיגיון פשוט: כשאדם מרגיש שרואים אותו, הוא נשאר, משקיע, ומתמסר.

מצד שני, יש תיעוד לתופעה הפוכה: "דחיקת המוטיבציה הפנימית". תגמול חיצוני רק לחלק מהעובדים / ארגונים, גם כשהוא מילולי וגם כשהוא חומרי, עלול לכרסם דווקא במי שעבד מתוך אהבה אמיתית למקצוע.

אז מי צודק? שניהם. ההסכמה היחידה במחקר היא שהאופן שבו עושים את התהליך הזה – זה מה שעושה את ההבדל.

אז הנה בקצרה חמש דילמות בבניית תהליך הצטיינות:
1. כשמעלים אדם אחד אל הבמה, מה למדו העשרים האחרים שלא עלו? האם הם יוצאים מהאולם נחושים להשתפר, או נחושים להפסיק להאמין שתהיה להן הזדמנות?
2. האדם המצטיין לעולם לא פועל לבד. יש מאחוריו/ה צוות שלם. כשאנחנו מקדישים את הזרקור לאדם אחד, אנחנו לפעמים מספרים סיפור לא מדויק על איך המצוינות נוצרת באמת.
3. האם המשתתפים בתהליך יודעים בדיוק מהם הקריטריונים לבחירה? שקיפות אינה רק עניין של מינהל תקין; היא תנאי לכך שההכרה תעבוד.
4. האם מי שפועל במשך שנים מתוך אהבה, תחושת משמעות ורצון פנימי – ופתאום מקבל פרס, זה מייצר אצלו חיזוק של הזהות המקצועית שלו, או מלמד אותו לכוון לעבר מה שיֵרָאֶה או יימדד בלבד?
5. לבסוף, מה קורה עם מי שלא עלה לבמה. מי שלא הוזכר, שלא נקרא קולו, איך אנחנו ממשיכים לייצר אצלו מוטיבציה למאמץ ושיפור? האם עצם השאיפה להיות שם שנה הבאה, מייצרת את המוטיבציה הזו?

יש לתהליכי פרסים ומצטיינים ערך. הכרה במצוינות היא הצהרה ערכית בפני עצמה: שיש משמעות לאיכות, שהמאמץ נראה, שהמערכת רואה את אנשיה. זה חינוכי, ולא רק תקשורתי. אבל חשוב מאוד לתת את הדעת גם לתהליך וגם לתוצאות המצופות.

רעיונות:

- להרחיב את מעגל ההכרה - במקום זוכה אחד, קטגוריות מגוונות שמאירות חוזקות שונות. כך יותר אנשים נכנסים תחת הזרקור.
- להעדיף הכרה צוותית ככל שניתן - תגמול קבוצתי מצליח יותר בהעלאת ביצועים והוא לא פוגע בלכידות.
- פרסום קריטריונים מראש - שקיפות היא גם מקצועיות וגם מונעת תחושה של משוא פנים.
- להדגיש את המאמץ ולא את התוצר - במיוחד אצל ילדים. הכרה בתהליך פותחת דלת לכולם, הכרה רק בתוצאה סוגרת אותה למעטים, ומייצרת תחושה של "יש לי את זה" או "אין לי את זה". בבית הספר ברמלה היינו נותנים פרסים על "השקעת מאמצים" ללא קשר לתוצר.
- לשאול לפני שמכריזים - לא כל אדם מעוניין בחשיפה פומבית, יש אנשים שיעדיפו לקבל את הפרס בחדר, ולא על הבמה.
- לזכור את 12 החודשים שבין הטקסים - לייצר תרבות ארגונית של הכרה בטוב, הוקרת תודה והכרה במאמצים ובתהליך.

דילמה 2 - לצאת או לא לצאת, זו השאלה?

השבוע נפגשתי עם הקהילה הלומדת של האיגוד - קבוצה של מנהלות ומנהלי אגפי ומחלקות חינוך מרשויות שונות, שנפגשים ולומדים יחד בשיתוף קרן רש"י. השבוע הקהילה לקחה על עצמה משימה משמעותית במיוחד: חילוץ הידע מתהליך הפקת הלקחים שערכנו מתקופת החירום. הנהלת האיגוד ערכה שני מפגשים חילות ידע, אחד בפתח תקווה ואחד בחיפה,, ובמקביל הוצאנו טופס אינטרנטי בו נאסף ידע רב על תקופת החיום. וכעת, יש צורך לחלץ את הידע מכל מקורות המידע והניסיון שצברנו. זו עבודה שדורשת עיניים של מנהלי אגפים מנוסים ויכולת להתבונן בידע שהצטבר ולחץ את התובנות המרכזיות והחשובות על מה שהצליח, ולא פחות מכך, גם מה שלא.

המנהלים והמנהלות של הקהילה הלומדת יוצאים כל אחד מהרשות שלו, ונפגשים ללמידה משותפת וזה תמיד מעלה את השאלה, מתוך ההבנה הברורה שכל אחד ואחת מהם עסוקים עד מעל הראש בעניינים שוטפים ודחופים, מה הערך המוסף של מפגשי למידה והתפתחות אלו?

הקהילה הלומדת שלנו היא קבוצה של אנשים שחולקים אכפתיות לתחום משותף ולומדים יחד איך לעשותו טוב יותר. ניהול הוא, מטבעו, מקצוע בודד והפעולה הניהולית בעלת ההשפעה הגבוהה ביותר על איכות החינוך היא דווקא קידום והשתתפות בלמידה והתפתחות. כשמנהלות ומנהלי אגפי חינוך יוצאים מהמשרד, נפגשים ולומדים יחד - זה לא מותרות מקצועיות. זה חלק מליבת התפקיד.

ראינו את זה קורה גם במפגש בפתח תקווה וגם בחיפה. בכל מפגש כזה, מתקיימת זרימה אמיתית של ידע בין רשויות ולא רק דרך מצגות, אלא בדיאלוג אישי ואנושי בין מי אנשים שחולקים את אותו עומק, אותן דילמות, אותם אילוצים.

רעיון:

אם יש לכן או לכם הזדמנות להצטרף למפגש משותף – אל תהססו, קחו אותה. ואם אין לכם, צרו אותה, צרו מפגשים של אגף מול אגף, מטה מול מטה – תשאלו שאלות כנות על מה שעובד וגם על מה שלא.

עדכון:

השבוע התקבלו החלטות של מדיניות לקראת החופש הגדול. ההחלטות נושאות כוונות חיוביות, ומענים לצרכים אמיתיים, גויס עבורם תקציב גדול, ונשקלו שיקולים רבים. אבל יש שאלה אחת שצריכה להישאל לפני כל שאלה אחרת: האם הן ברות יישום?

בשלב זה, יש רק החלטות כלליות ועוד אין פרטים לגבי אופני היישום של המדיניות שנקבעה.

אני בקשר רציף עם השותפים שלנו במרכז השלטון המקומי, באיגוד השלטון האזורי ובמשרד החינוך כדי לחדד נקודה אחר נקודה: מה אפשרי ליישום, מה דורש התאמה, ומה דורש שינוי.

אנחנו פועלות יחד עם חברי וחברות האיגוד ועם נציגוּת ההנהלה — בעיקר בגיל הרך — כדי להעביר מסרים חד משמעיים על הפערים ועל בעיות ההיתכנות. בבדיקת מציאות מקצועית. אני משקפת כל הנקודות המקצועיות שעולות בקבוצות האיגוד השונות על מנת שתהיה התייחסות הולמת לא רק לכוונות הטובות אלא גם להיתכנות היישום.

לדוגמא - מנהלות הגיל הרך מעלות שאלה חשובה: מהיכן יגיע כוח האדם המקצועי לשבוע הנוסף, אם תומכות החינוך זכאיות לקבל את החופשה שלהם בהתאם להסכם השכר שלהם? מנהלות היסודי והעל יסודי מעלות שאלה חשובה: כמה ספקים של צמצום פערים ולמידת בינה מלאכותית קיימים ויכולים לתת מענה שיספיק לתלמידים בכל הארץ?

חשוב לומר בבהירות, המטרה שלנו, בחינוך הרשותי, היא לתת מענה לצרכים, שהם צרכים אמיתיים וחשובים. ילדי הגיל הרך וא-ג זקוקים למסגרות גם במהלך הקיץ, הפערים זקוקים לצמצום, הבינה המלאכותית היא הזדמנות, לא איום. אבל, צריך לעשות את זה באופן מקצועי כדי שהסיכוי להצליח יהיה אמיתי ולא ניכנס למתכונת המוכרת:

◀️ הוחלט ברמת מדיניות ללא בדיקת היתכנות ליישום
◀️ התקבל בשטח ויושם באופן חלקי ולא מקצועי בלית ברירה
◀️דיווח על ביצוע בהתאם ליישום
◀️ בינוניות או כישלון שקט ללא לקיחת אחריות.

ולמרות הכל, יום שישי, והזדמנות לומר תודה לכל מי שמסייע/ת בידי השבוע — בנתונים, במידע, בטלפונים ובחשיבה משותפת. עבודה ציבורית טובה היא, קודם כל, עבודת צוות של כולנו.

נמשיך לעדכן.

שבת שלום,

בברכה,
שלי קרן
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות הנהלת האיגוד

☕ תוך כדי קפה: מתרגלים שגרת חירום (או) חירום שגרתיחברים וחברות יקרים,בכל בוקר, ולפעמים גם באמצע הלילה, אני מוצאת את עצמי...
08/05/2026

☕ תוך כדי קפה: מתרגלים שגרת חירום (או) חירום שגרתי

חברים וחברות יקרים,

בכל בוקר, ולפעמים גם באמצע הלילה, אני מוצאת את עצמי "בודקת דופק": האם זהו יום של שגרה, או יום שבו אדרש להפעיל באופן מיידי את כל תוכניות החירום?
בעוד שחלקנו מצליחים לחזור לאט לאט למחשבות שגרתיות על תוכניות, משימות וכוונות חינוכיות ארוכות טווח, בצפון המציאות אחרת. שם, החירום מתמשך באופן שלא מאפשר אפילו הפוגה למחשבות שגרתיות. אני מבקשת לחזק את ידי חברינו וחברותינו בצפון; אני בטוחה שכל חברי האיגוד שולחים יחד איתי מסר של תקווה וחיזוק לתושבים ולמערכות החינוך המקומיות שממשיכות לפעול בנחישות תחת רוחות המלחמה.

אני מקווה ומצפה שניפגש כולנו פנים אל פנים בכנס ההיערכות שלנו ב 20.8. שמרו את התאריך! (הודעה על המיקום תפורסם בהמשך).

חברים רבים באיגוד פועלים נמרצות כדי לעזור לנו בתהליך הפקת הלקחים בנושא החירום על מנת שכולנו נוכל להיערך טוב יותר בהמשך הדרך. תודה רבה ליוזמי המהלך, תודה לכל מי שמילא את הטופס המצורף. https://forms.gle/PWnLo8Xg7xEe2k2t9 נותרו עוד ארבעה ימים למילוי, ואני קוראת למי שטרם הספיק לעשות זאת; מדובר במידע קריטי עבור כולנו. תודה מיוחדת למינהלי החינוך בפתח תקווה ובחיפה, שפתחו את דלתם למפגשי למידה חשובים עם עמיתים מרשויות שונות, ולחברינו בקהילה הלומדת המשותפת עם קרן רש"י, שלקחו על עצמם לסייע בחילוץ הידע וגיבוש התובנות והמלצות האיגוד.

השבוע מצאתי את עצמי חושבת "מחשבה שגרתית" על המסלול המקצועי שרובנו עברנו. התחלנו במעגל הראשון, בכיתה או בגן. שם, ההשפעה שלנו הייתה ישירה ומיידית: מבט בעיניים, שיחה אישית, שיעור שהצליח. ידענו בדיוק למי עזרנו וראינו את התוצאה בזמן אמת. בהמשך, רובנו עברנו לניהול מוסד חינוכי – ההשפעה נותרה בתוך המוסד, אך היא עברה למעגל השני: הנעת צוותי ההוראה לכדי עשייה חינוכית מיטבית.

המעבר לאגף החינוך שינה שוב את חוקי המשחק. עברנו למרחב של השפעה עקיפה, מחוץ לכותלי המוסד הבודד. פתאום, המחשבות והמעשים שלנו אינם פוגשים את התלמיד/ה או המורה באופן ישיר, אלא עוברים דרך מערכות שלמות: דרך בניית חזון רשותי והטמעתו, ניהול פורומים שונים, גיוס כוח אדם איכותי, ניהול תקציב, קמפיינים רשותיים ועיצוב סביבות למידה פיזיות ועוד.

זהו מעבר לא פשוט. הוא דורש מאיתנו לוותר על הסיפוק המיידי של "לראות את התוצאה בעיניים", וללמוד להניע אנשים שנמצאים במעגלים הראשון והשני. אני פוגשת רבות את התחושה הזו, וגם אני מוצאת בעצמי מדי פעם געגוע למעגל של הוראה או של ניהול בית הספר. אולי זו הסיבה שבצד הביקורים במסגרות החינוך, אני מקפידה לערוך מדי פעם גם ביקורי בית ולנהל שיחות עם ילדים והורים בהיוועצות משותפת על המשך דרכם.

עם כל זאת, אני רואה בבירור כיצד המנהיגות המערכתית-קהילתית שאנו מפתחים ברשות היא זו שיוצרת את התשתית להתקדמות רחבה ועמוקה בחינוך תוך פריסת מגוון רחב מאוד של מענים ברחבי הרשות ויצירת אקו סיסטם מקיף, שמסייע לכל המערכת לנוע קדימה.

כשניהלתי את בית הספר "נווה יונתן" ברמלה סביב עקרונות האימון הספורטיבי, נהגתי לשאול את המורים: "למה אנשים קופצים לגובה?". קיבלתי תשובות על שאיפות, רצון להצליח והגעה רחוק. אבל התשובה האמיתית, שאותה אני מכירה כמי שהייתה קופצת לגובה בעברה, היא פשוטה: כי יש מזרון למטה.

אלמלא המזרון, איש לא היה מעז לקפוץ. תעוזה היא פועל יוצא של תחושת ביטחון – הידיעה שאם תיפול, יהיה מי שיחזיק אותך. אחד התפקידים הגדולים שלנו כמנהיגי חינוך ברשות הוא להיות ה"מזרון", רשת הביטחון עבור מנהלי ומנהלות המוסדות ומובילי הקהילות, כדי שהם יוכלו להיות רשת הביטחון עבור המורים, הגננות, ואלו יוכלו להיות רשת הביטחון עבור ההורים והתלמידים.

אז ייתכן שלא נהיה שם ברגע המדויק שבו ילד או ילדה יחוו פריצת דרך, או כישלון צורב, אבל אנחנו אלו שבונים את ה"אקו-סיסטם" המקיף אותם, ואת המרחבים המאפשרים להם להתמודד עם הקשיים שעולים ואת התנאים כדי שיוכלו לפתח את התעוזה לקפוץ לגובה.

בספרו "שיעורים במנהיגות", כותב הרב יונתן זקס: "מנהיגים רגילים יוצרים חסידים. מנהיגים גדולים יוצרים מנהיגים". בעיניי, אתם מנהיגים גדולים.

בברכת סוף שבוע רגוע ושליו,
ומחשבות שגרתיות.

שלי קרן
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות הנהלת האיגוד

נ.ב. 😊
פינת ה AI:
השבוע חיברתי את הקלוד שלי ל excel ול powerpoint – אין ספק, שדרוג מצוין שמסייע לעבודה על הכלים הללו.
בינתיים, אני שולחת את הג'ימיני שלי לעשות עבורי משימות שבועיות מתוזמנות, להביא ככל שבוע בפניי מחקרים אקדמיים בנושא שילוב AI בחינוך, להוציא מדי שבוע כתבות על נהיגה פרועה מהתקשורת, ואפילו כל בוקר לבדוק את מזג האויר ולהמליץ על לבוש מתאים.

שווה לנסות.

חברים וחברות יקרים, בחודש האחרון התמודדתם עם אירועים קשים ומורכבים ביותר. יש לנו את ההזדמנות ללמוד אחד מהשנייה על הפעלת החינוך בעת חירום. נשמח מאוד לשיתוף הפעולה שלכ...

תוך כדי קפה ☕ | איך שומרים על המצפן שלנו?הרוחות בחוץ סוערות — סוערות מאוד.המלחמה לא נגמרה; היא מרחפת מעלינו כל העת, ממשי...
01/05/2026

תוך כדי קפה ☕ | איך שומרים על המצפן שלנו?

הרוחות בחוץ סוערות — סוערות מאוד.

המלחמה לא נגמרה; היא מרחפת מעלינו כל העת, ממשיכה לפגוע בצפון ומשפיעה על כל מעגלי חיינו. האלימות גואה באופן שקשה להכיל, והשיח הציבורי הפך לזירה של קיצוניות, הסתה וקיטוב. לצד אלו, הנתונים שפורסמו לאחרונה על מצבם האקדמי של תלמידי ישראל מחייבים אותנו להביט ישירות אל המציאות, מבלי להסיט את המבט.

הכל נחוץ, הכל דחוף, והתחושה היא של מצב חירום מתמשך ובלתי נגמר. לרבים ברור מהו המעשה הנכון — ולכולנו ברור שהנהר כבר עולה על גדותיו.

ברגעים כאלה — לאן אנחנו מסתכלים? מה מוביל את דרכנו?

המצפן הפנימי של כל אחת ואחד מאיתנו — הערכי, המוסרי והמקצועי — הוא המצפן שבחרנו ללכת לאורו. חשיבותו אינה מסתכמת בעמדה אישית; זוהי עמדה מקצועית לכל דבר. זוהי ההחלטה, בכל בוקר מחדש, שגם כשהסירה מתנדנדת והנהר גואה — אנחנו נתפקד כעוגן. שנדע לאן פנינו מועדות ולאן אנו מובילים את הקהילות שלנו, מבלי להתפשר על הכיוון.

תפקידנו, ביתר שאת בימים אלה, הוא להיות מחזיקי המצפן החינוכי — עבור הרשויות שלנו, הצוותים, הקהילות והילדים שלנו. ילד שגדל בתוך מערכת שבה המבוגרים אוחזים בכיוון ברור, ויודעים לשמור עליו גם בעת סערה — לומד שזה אפשרי.

בחינוך, כידוע לכולנו, המלאכה היא ארוכה, סיזיפית ולא ליניארית — עם עליות וירידות, רגעי תסכול וייאוש, אך גם רגעי אור. זוהי העבודה האמיתית: עיקשת, נחושה ומתמידה — גם כשהיא מאותגרת בכל פנייה.

אני שמחה לשתף שאנו לוקחים חלק בכנס חשוב עם מכון מופ"ת וכן בכנס בינלאומי מרתק בירושלים. אני מעודדת את כולכם להשתתף בכנסים אלו; היציאה למפגש חיצוני מעוררת פעמים רבות חשיבה יצירתית.

אני רוצה להודות מעומק הלב לכל הרשויות שלקחו חלק בשני מפגשי הפקת הלקחים בעת חירום שהתקיימו בפתח תקווה ובחיפה — שני מפגשים שהיו מעניינים מאוד. אני חוזרת ומבקשת מכל מי שיכול למלא את הטופס המצורף — הדבר חשוב לנו מאוד. אנחנו מעבדים את כל המידע שמצטבר ונוציא מסמך מסודר בנושא. https://forms.gle/ER19gxRPvuKJeQQLA

אני רוצה לחזק את ידיכן וידיכם בעת הזו, ולהוריד בפניכם את הכובע.

שלי קרן
יו"ר האיגוד
וחברי וחברות הנהלת האיגוד

חברים וחברות יקרים, בחודש האחרון התמודדתם עם אירועים קשים ומורכבים ביותר. יש לנו את ההזדמנות ללמוד אחד מהשנייה על הפעלת החינוך בעת חירום. נשמח מאוד לשיתוף הפעולה שלכ...

30/04/2026

התייחסות איגוד מנהלי אגפי החינוך לפרסום של דו"ח ראמ"ה — אפריל 2026

איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות מביע דאגה עמוקה לנוכח נתוני ראמ"ה העדכניים, המשקפים פערים ואתגרים משמעותיים במערכת החינוך. מדובר בממצאים המחייבים התייחסות מערכתית רחבה, מקצועית ואחראית.

אנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים, ובראשם משרד החינוך, מנהלי אגפי החינוך, הרשויות המקומיות, אנשי החינוך בשטח, ארגוני המורים, ההורים והתלמידים. רק באמצעות עבודה משותפת, מתואמת ורב-מערכתית ניתן יהיה לתת מענה אפקטיבי לאתגרים העולים מן הנתונים.

הנתונים מהווים קריאה לפעולה: לבחון מחדש מדיניות, להעמיק בניתוח הגורמים לפערים, ולבנות תכניות התערבות מותאמות ומבוססות נתונים. קריאה זו מקבלת משנה תוקף על רקע משבר כוח האדם ההוראתי — משבר שאין להפריד בינו לבין רמת ההישגים.

נדרשת כעת חשיבה חדשנית ויצירתית — "מחוץ לקופסה" — שתאפשר פיתוח מענים פדגוגיים וארגוניים המותאמים למציאות המשתנה, ומודלים גמישים של הוראה ולמידה.
האיגוד מחויב להמשיך ולהוביל שיח מקצועי-חינוכי ברשויות המקומיות, לשמש שותף פעיל בתהליכי החשיבה והיישום, ולפעול יחד עם כלל השותפים — למען כל ילד וילדה במערכת החינוך.

שלי קרן, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך
חברי וחברות הנהלת האיגוד

המלחמה שבפנים - דגל אדום 🚩הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה ז"ל הוא נורת אזהרה נוספת ודגל אדום המונף מול כולנו. מקרה זה מצ...
24/04/2026

המלחמה שבפנים - דגל אדום 🚩

הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה ז"ל הוא נורת אזהרה נוספת ודגל אדום המונף מול כולנו.

מקרה זה מצטרף לצערנו לשורת מקרי רצח ואלימות קשים שבוצעו על ידי בני נוער בשנים האחרונות במוקדים שונים בארץ – חלקם בתוך מוסדות החינוך וחלקם במרחב הציבורי.

כמנהלי אגפי חינוך ברשויות, חובתנו בשעה זו היא להמשיך ולפעול ביתר שאת ובנחישות לצד שותפינו:

▪️לחיזוק הגבולות האישיים והציבוריים.
▪️ליצירת אמירה נחושה נגד שיח אלים והתנהלות אלימה ומניעת תהליכי ההקצנה המתרחשים לנגד עינינו.
▪️להשקעה בחיזוק ההורים והמשפחות כיחידת הבסיס הראשונית והמשפיעה ביותר על עיצוב דמותם.
▪️לביסוס וגיבוש זהות המבוססת על מצפן ערכי-מוסרי בקרב ילדים ובני נוער.
▪️להעמקת העוגנים הרגשיים עבור הילדים ובני הנוער.

אנו משתתפים בצערה העמוק של משפחת זלקה וקוראים לכלל הגורמים לשלב זרועות במלחמה בלתי מתפשרת באלימות למען ביטחון ילדינו.

שלי קרן
יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות

24/04/2026

Address

ת. ד 212 קריית אונו
קריית אונו
מיקוד:55572

Opening Hours

Tuesday 08:00 - 13:00
Thursday 08:00 - 13:00
Sunday 08:00 - 13:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות:

Share